- "ערבי טוב זה ערבי מת", אמר לי איגור בשעה שסידר את מכונת
הכביסה על הגב שלו והתרומם.
-"מאיפה אתה לומד את הדברים האלה ?" ניסיתי לשאול אותו, אך הוא
נעלם לו.
צעדיו נספגים ברעשה של העיר, אלנבי ביום שישי בלילה זה לא מקום
להעביר דירה.

נטשה או סוניה או איך שלא קוראים לה סיימה לארוז את המזוודה
וסימנה לי ביד שאני יכול
לקחת אותה.
פעם אחרונה הבטחתי לעצמי בפעם המי יודע כמה שאני עושה את
העבודות המסריחות האלה
בשביל עוד 200 שקל אני לא מוכר את הגב שלי, מעביר באמצע הלילה
בית זונות.
הצחוק של איתן שוב נישמע מהחדר של השחורה.
כל העבודה הוא נידבק אליה וזה  מטריף אותי.
קשרתי בחגורה את המזוודות והתחלתי לצעוד אל עבר המשאית שחנתה
בפינת הרחוב.
בדרך למטה חלפתי על פניו של איגור הוא חייך אלי את החיוך חסר
השיניים שלו שכאילו נילקח
מתוך הסיוטים והמשיך לדלג על פני המדרגות.
-"איתן חלאס תתחיל לעבוד בלאט!"
קולן התגולל  בחדר במדרגות.
הפעם זה לא יכול להמשיך כך, שהחמור יחליט או שהוא עובד או שהוא
מזיין תמוח לזונה.

סוניה הוציא עוגיות וקפה, איתן כמובן היה הראשון שהתיישב ליד
השולחן שאולתר מקרטון
בגדים והתחיל לטחון את העוגיות, מפזר רסיסי רוק ומילים לכול
עבר.
איגור שהתיישב מולו חייך אלי עוד חיוך מהגהינום ואמר: "אתה לא
מבין ערבים, זה איך אומרים בעברית" ולאחר התייעצות קלה ברוסית
עם איתן הוא המשיך "זה מנטליות אחרת אנחנו והם זה קאנט אחר,
תאמין לי צריך במדינה הזאת איזה גבר עם ביצים  שיעשה סדר".
-"כמו ברוסיה ?"
-"כן בדיוק, שמה ידעו איך לעבוד" התפרץ איתן לשיחה וסיים
אותה.

- "תגידי מותק", פנה איתן שוב פעם אל סוניה שניסתה בפעם המי
יודע  להסביר לו איך מפרקים
את השידה. "אכלת הרבה בננות?"
- "מה ?" ענתה הזונה במבטא כבד.
- "כלום, סתם", סתם וחייך לעברי מרוצה מעצמו.
"איתן תגיד אתה רוצה לעבוד או לזיין ת'מוח, מזגיוג" הפטיר
איגור ולאחר מיכן קם ממקומו
על כתפיו מוטלים אחרוני הקרטונים.
- "איתן, חלאס נשבע לך שהייתי הורג אותך ממכות אם לא היינו
באמצע העבודה ולא הייתי מת לעוף מכאן".
"תגיד" הוא פונה אלי מקרב את הפנים שלו הבולבולסיות שלו מוחט
את האף באצבע שלוחה
מנקה את הזקן מהפרורים שנלכדו בסבך. "מה אתה אומר, אפשר יהיה
להסתדר איתה?"
- "עם מי?"
- "עם סוניה. ת'יודע לקחת תענוג במקום טיפ".
- "אין לך אלוהים" אמרתי לו וקמתי. "וואלה, אתה טמבל,יותר עדיף
שתתחיל לעבוד".

קרטונים, שידות, מזוודות וארגזים נדדו מתוך הבית אל המשאית
ומשם למאורה החדשה.
בינתיים הגיע יורי הארס הקווקזי עם עוד שני גברים. הוא דיבר
בצד עם איתן וראיתי שהתולעת מרוצה,
מקווה שישחרר משהו, עם הקווקזים האלה או שאתה יוצא מלך או כדאי
שתברח.
איגור נרדם בארגז של המשאית של המשאית ואני זרקתי מבטים על
הרחוב הגדוש. איתן סימן
לי לבוא אליו.
הערתי את איגור ושנינו התחלנו ללכת לעברו של איתן, התולעת לא
זזה מטר .
- "שיחרר משהו היורי הזה?" שאל אותי איגור.
- "אלוהים יודע"
- "עם הקווקזים האלה גם אלוהים לא יודע"
- "נו?" פניתי אל איתן והחיוך שהיה שפוך על פניו השיב לי.
הוא שלח יד אל הכיס ושלף כמה שטרות  של 50.
קחו הוא אמר ונתן לכול אחד שטר בודד.
איגור, מאוכזב בעליל, דחף חבילה לכיס של הגינס.
איתן נהנה מן הרגע שלח יד אל הכיס של המכנס ושלה משם שטר של
חמישים ונתן אותם לי.
- "איתן, נשבע לך שיום אחד אני אזיין אותך", אמרתי לו, אוחז
בצווארון החולצה שהחל להפרם
ברעש.
- "תעזוב טמבל זה ניקרע".
- "עזוב אותו" אמרתי לאיגור "הוא לא שווה תעצבים".
- "חבר'ה בואו פוש אחרון ניתן יד לבנות ונלך,  הבטחתי ככה
ליורי", אמר איתן.
- "עושה עסקים עם השטן",  אמרתי לאיגור ששוב חייך אלי חיוך
מהסיוטים.


הדירה החדשה של הבנות הייתה קטנה יותר והייתה מורכבת מסלון
ושני חדרי שינה. אני ואיגור סיימנו כבר להרכיב את המיטה בחדר
השינה הגדול כששמענו את סוניה צועקת או יותר נכון שואגת על
איתן ברוסית.
- "מה היא אומרת ?" שאלתי את איגור.
- "היא צועקת שיעוף מכאן".
התקדמנו לכיוון חדר השינה שהיה ממוקם בסופו של המסדרון.
והספקנו עוד ליראות את איתן  מניח יד על הכתף של סוניה והיא
מצידה דוחקת אותו על מחוץ לחדר טורקת את הדלת ברעש מנפצת את
החלונות שהיו קבועים בה.
איגור תפס את איתן בכתף והחל דוחף אותו החוצה ,"לך דבר איתה"
אמרתי לו "שלא נסתבך עם יורי בגלל החרא הזה".

איתן יצא את הדירה טורק בדרכו החוצה את הדלת במשקוף. איגור יצא
מהחדר בפנים נפולות.
"היא אומרת שהתולעת ניסתה לקחת תענוג במקום הטיפ. "קח", אמר לי
והשליך לעברי שטר של חמישים, זה הטיפ שלך , "היא אמרה שהינו
דווקא נחמדים"".

כל הדרך חזרה למשאית איגור מלמל קללות ברוסית. איתן כבר שלף את
המשאית מהחניה וסובב אותה לצד השני של הרחוב. איגור במקום לגשת
למקומו, פתח את הדלת של הנהג שלף את איתן ממקומו והחל דוחף
אותו אל עבר הארגז. איתן, המום מפרץ האלימות שפכפך, מאיגור לא
הוציא מילה מהפה ורק הלך אחורה הודף בידיו את האגרופים שאיגור
ידה בו.
- "עזוב אותו ,בוא נעוף מפה ", אמרתי לאיגור.
איתן בתגובה מלמל מתחת לשפם מעל גבו של איגור  שאני אעזור לו.
- "לך תזדיין, איתן", אמרתי לו פותח את הדלת האחורית של  הארגז
,עוזר לאיגור לדחוף אותו אל תוך הארגז. התולעת עדיין לא ניסתה
להגן על עצמה .
רק אחרי שאיגור שילח בעיטה בכרס שלו והותיר אותו מקופל אל
ריצפת הארגז איתן התחיל לדבר "מה קרה לך איגור, הזכירה לך את
אחותך?"
איגור בתגובה תפס את הראש של איתן וחבט אותו ברצפה.
"מה כבר רציתי? זיון מזונה?"
הוא פנה אליי בשעה שאיגור קם ממקומו מסדר את החולצה במכנסיים.
"מה הבעיה?" הוא חזר ואמר לעברי.
"אתה בן אדם דפוק, איתן, בחיי"
"אין לך טאקט אמר איגור ושיחרר יריקה.
"טאקט מה טאקט ,זונה זה זונה, כמוהה יש בשני שקל ברחוב, זה לא
אישי - ביזנס ".
"אתה יודע מה איתן אתה צודק, עכשיו בזכותך היא מרגישה זונה
בבוקר וזונה בצהרים זונה במכולת וזונה בבנק בדיוק כמוך בן זונה
בלילה ובן זונה ביום".
אמרתי בעוד המילים מתייבשות לי בפה ונבלעות בשאון הרחוב.