אחי אין מצב שאתה לא פה ... אבל בשביל שתוכלו להבין מה זה פה,
אז פה זה בוגוטה ושם כלומר הפה שלי זה קיטו והאח זה ריצרד .
טוב אז מי זה ריצרד, ריצרד זה אח שלי לא ביולוגית אבל נפשית
כן.
לפני חצי שנה ירדתי לאילת לעבוד וכשחזרתי, ריצרד היה מאה אחוז
כמיכל, כדור מהלך... 'אח שלי פצצות !' היה ניפלט לו מהפה מידי
פעם, ואת הסמשינג פמפקינס החליפו טרקים . גם לפני הוא היה
מושך בבאנג על בסיס יומי, אבל הכימיקלים האלה... הוא היה
מבסוט לאללה אח שלי פצצות !
שבוע אחרי שחזרתי מאילת פגשתי את מידד שהיה החבר של אחותי לפני
שהוא נסע לדרום אמריקה באיזה אפטר בפארק הירדן .
זו הייתה האקסטה הראשונה שלי ואני איך לומר, אהבתי את כול
העולם וגם את הבן זונה המכוער הזה ששבר לאחותי את הלב אבל זה
סוג סרט אחר.
אחי , מה קורה בן אדם ! הוא עטף אותי בזרועות השעירות שלו,
מושך אותי איתו לצ'יל אאוט . הוא נישאר אותו מידד שלמדתי לסבול
,אבל היה לו משהו בעיניים שמצא חן בעייני ,אולי זה הפילינג
,אבל באותו הרגע הוא היה ניראה לי מעניין .
הבחור הגיש לי בקבוק מים מינרלים ותוך כדי ריקוד התחיל לדבר.
הוא סיפר לי על קולומביה על הבחורות, הסמים וכול הדברים הטובים
שעושים שם עם כסף. "מלך" הוא סיים אתה פשוט מלך .
תגיד שאלתי אותו ואייך מסתדרים יושנים וכול זה ?
פשוט תגיע ליפתח הוא אמר לי .
למי ? שאלתי עוד פעם . אבל לא היה עם מי לדבר הבן אדם נמעך
לתוך ההופמן .
ואז בדיוק קבלתי את עבודה מועדפת ופתאום נהיה לי כסף ושום מושג
מה לעשות איתו . ריצרד לא יכל לעזוב ת'עבודה שלו כי הוא התחייב
לשנה וגם היה לו חבל על החברה שלו.
אז אמרתי לו שלום ,קניתי תיק ונעליים , מצאתי איזו מעפנה
שחיפשה זין וחלמה לטפס על הרים ,קניתי כרטיס וטסתי.
אחרי 4 חודשים אני כבר רחוק מארץ הקודש מצאתי עצמי מדבר עם
ריצרד בטלפוןן - הבן אדם בקרשים .
החברה שלו הרימה לו שלט 'חפש' והלכה לשחק עם ילד אחר ."אני בא
אליך בן אדם פגשתי את ההוא שהיה חבר של אחותך במסיבת טבע".
- "מי מידד? " שאלתי .
- "כן הקיצר , הוא נדלק שהוא שמע שאתה נסעת והוא סיפר לי על
קולומביה, אתה כבר שמה ?".
- "עוד חודשיים בן אדם , אני ואתה ראש בראש אצל יפתח אהה" ,
הוא נבח לתוך השפורפרת .
טוב בשלב הזה כבר שמעתי הרבה סיפורים על יפתח והבית שלו ולא
נותר לי אלא להסכים.
אחרי שבועיים אני כבר הייתי בוילקה-במבה אצל חיימה בחווה , לבד
עם עוד אוסטרלית שפגשתי בבוליביה -מחלות .
שאר הגל העצום שזרם ברחבי היבשת החליט לשחק פינג פונג אצל
אינדיאני זבל אחד ולישון על הרצפה...לך תבין ,אחרי ששיחקתי
אותה חוקר קקטוסים וחטפתי סטירה מסאן פדרו, נרגעתי קצת ואפילו
נסעתי לג'ונגל.
בקיטו כבר ירדנו אני וקלרה על לבן . אבל איך לומר, קוק זה לא
הסגנון שלי . ביננו קוק זה מחלות ומחלות זה לא בריא . סתם סוג
סטייל וחוץ מזה הייתם צריכים לראות את האף של קלרה על הבוקר
,באמת חרא של הרגל.
ואז בשיחת טלפון עם האימא שלי בארץ שמעתי שריצרד נחת בבוגוטה
,קולומביה .
"אח שלי אין מצב שאתה לא פה" הוא צרח אל תוך השפופרת קולו
מתגבר בקושי על המוזיקה וקולות הצחוק שהתערבבו בקולו מאשרים
את הסיפורים .
משהו גדול הולך שם ואני מבזבז תזמן בקיטו עם איזה נרקומנית.
בשלב הזה קלרה כבר עלתה לי על העצבים ,הקוק עושה ת'אנשים קשים
זה לא שאני הכרתי אותה צחי , אבל היא נראתה כמו מקל והאף שלה
שגם כך היה אדמומי פשוט זרח.
כשהיא הייתה בהיי היא הייתה רעה ובדוונים פשוט אסור להתקרב
וברגעים הספורים של השפיות היא הייתה מתכננת איך לעזוב אותי
ולחזור הביתה ובצדק.
המצב שלה רק הלך והחמיר וגם הזיונים לא היו משהו ,כך שלא היה
לי למה לחכות .
באותו היום קניתי כרטיס ליום חמישי קיטו-בוגוטה פול מון
אקספרס.
כשהודעתי לקלרה שאני עוזב מחר ולבד , היא קיבלה את זה הרבה
יותר קל ממה שחשבתי ,היא פשוט שפכה עליי את המיים של הבאנג
ויצאה לחפש את חואן הסוחר .
שאני אחזור מותק היא אמרה לי ,אני לא רוצה לראות את הפרצוף
המכוער שלך יותר .
נרקומנית עם גישה - באנגלית זה נישמע יותר טוב.
היה קל לעזוב את קיטו על אלפי הישראלים שבה. משווים תמונות
מהגלפגוס ומתווכחים למי היה צב גדול יותר, זה לא שיש לי משהו
נגד צבים אבל באמת כול אחד פתאום משחק אותה צ'ארלס דרווין הבן
,לא אצלי חברים אני לא קונה ת' פוזה אני נוסע למקום כך לפחות
היה נראה לי שחיים בו נכון והטרקים היחידים שמעניינים מישהו הם
במיני דיסק של ה די ג'יי.
בוגוטה קיבלה אותי בפנים חמוצים שלא לומר אפורים, אפורים הבתים
אפורים האנשים ושמיים נמוכים מאיימים מעל .
רחוב 14 שדרה 10 אמרתי לנהג מונית ,שחיוך רחב שטף את פניו ברגע
שהוא זיהה את המבטא/גישה/כיסוי המוצילה וניסה למכור לי קוק
במחיר מיוחד לישראלים POR QUA? ESTA .BUENO PRECIO SOLO PARA
ISRALITOS MI ARMANO .
אפילו האח שלי הגיע הנה... נו גרצייס מי אמיגו חייכתי לנהג -
יו בכטריאנו(אני צמחוני).
למזלי הספקנו להגיע לבית לפני שהוא ניסה למכור לי את הבת שלו .
שילמתי ויצאתי את המונית. שער ירוק הכריז על הבית של יפתח כבית
המטייל ועוד בעברית .לרגע הרגשתי שאני שייך לאומה מופלאה בת
אלפי שנים אבל הרגע הזה עבר מהר מאוד.
שקט מאוד לא מסיבתי המתין לי מהעבר השני של הדלת ,מאיים לנפץ
את שלל הציפיות שפיתחתי.
שיפתחו כבר חשבתי לעצמי בעודי מתדפק על הדלת לשווא. אחרי חמש
דקות של המתנה צוהר נפתח וזוג עיניים הביט בי בשעמום מופגן,
לאחר נפתחה הדלת ואני מוכן להישבע שבסוף המסדרון שנשפך לחצר
פנימית , השמש זרחה על רקע שמיים כחולים ללא צל של ענן.
אמביינט רך עטף אותי כשפסעתי במסדרון. בחצר ישבו 3 בחורים שאף
אחד מהם לא ריצרד ועוד שתי בחורות שהרגע הגיעו מבית הספר .
אייך ידעתי את זה ? טוב הן כנראה הבריזו משיעור ספרות או משהו
למה אחרת אין לי איך להסביר את התלבושת האחידה חצאית סקוטית
וגרביים לבנות עד מעל לברך... אני לא איזה סוטה או משהו אבל
בנות הקטע הזה עובד.
"משהו ראה את יפתח ?" שאלתי. בחור דק הצביע לעבר הקומה השנייה
... בחורות מפזזות במרפסות . מה הולך פה שאלתי את עצמי ,מנסה
למחוק את החיוך אבל ההרגשה ששיחקתי אותה לא הרפתה ממני .
"ירון ?" שמעתי מישהו קורא בשמי בקול מוכר , זה היה ריצ'ארד
בכבודו ובעצמו - "מה קורה גבר" , שאלתי אותו תוהה על הזוג שעמד
לידו.
"פצצות אח שלי פצצות תכיר " ,הוא הצביע על זוג שעמד לצדו "אלה
דיקלה וירון הם חברים ואנחנו ישנים אתם בסוויטה".
- "אחי אני גמור מת אז אם תוכל להראות לי ת'מיטה שלי זה יהיה
במקום".
הסוויטה כמו שהם קראו לחדר ,הייתה למעשה חדר ענק מצופה בעץ
שהכיל מיטה זוגית ועוד שלושה מיטות. על המיטה הזוגית היה טרוק
מישהו.
- "מי זה ?" שאלתי.
- "זה יוסי דבקה" השיבה לי דיקלה ששלפה מאחורי האוזן קש
מפלסטיק והגישה לי אותו .
- "מה נהיה ?" מראת קיר שהייתה מונחת על המיטה פתרה את החידה ,
'ברוך הבא ירון' היה כתוב עליה - בלבן הלבן הזה.
טוב קוק זה לא הסגנון שלי אבל ... חברים יותר חשוב מעקרונות.
קינחתי בשורה ונרדמתי עם הנעליים על המיטה, לא לפני ששמעתי את
דיקלה מתפעלת מהעובדה שאחרי קוק אין לי בעיה לישון.
התעוררתי אחרי ארבע שעות של שינה ,בחוץ כבר המתין הלילה ,אני
נותרתי לבד בחדר. בעצם לא כל כך לבד ,על המיטה לידי שכב יוסי
דבקה .אני חושב שכבר אז הבנתי את העיקרון.
קמתי להתקלח ולהסתדר .הבית היה מורכב משני חצרות פנימיות
,מרפסות הקומה השניה השקיפו בדממה על החצר הקדמית ,רדיו בלה-
בלה התנגן מאחד החדרים ולריצרד אין סימן .לא כך דמיינתי את
הבית של יפתח .
איפה הבלגאן ? יכול להיות ששוב פעם הגעתי מאוחר מידי ?
הראש של ריצרד הגיח מאחד החדרים והוא סימן לי בידו להיכנס אל
תוך החדר שממנו בקע המוזיקה.
"תכיר זו אלנה וזו ג'סיקה הם ידידות מאוד טובות שלי" - הוא
אמר מצביע על 2 פצצות מהממות שנישקו אותי על הלחי . "וזה נוני
הוא מהוותיקים " - הוא הצביע על בחור שישב על המיטה.
"חמש חודש בבוגוטה אחי היית מאמין ?" וולה לפי שאיך שהאף שלו
ניראה, הייתי נותן לו יותר "ואלה דיקלה וירון שאתה כבר מכיר"
.
- תגיד שאלתי את ריצרד אין פה איזה באנג בסביבה
- "עכשיו אתה מדבר", השיב לי ריצרד - שולף באנג עשוי מבקבוק
של מי-עדן .
- "סחתיין על הבקבוק" הפטרתי ,ריצרד שנראה מרוצה מאוד מהבקבוק
הכין לי ראש והגיש את הבאנג בהסבה משמאל כמו בבית בנתניה ,
המצית כמובן תחובה בפיית הבקבוק .
לא אומרים לא לבאנג ,מה גם שהייתי צריך את הראש הזה להסתדר
,הטעם של הקוק השתלט לי על הגרון עם פליטת העשן וריצרד כמו
סלבדור טוב הכין לי עוד אחד ,פותח סבב.
אחרי שישה ראשים מצאתי את עצמי קרוב קרוב לרצפה. ריצרד הקרנף
המשיך לעשן כאילו זה מים .
אלוהים לחשתי לעצמי אני חולה סוטול ,סמים עושים אותך כזה קטן
אבל מבסוט... גאון מי שהמציא את הפרח הזה מצאתי את עצמי אומר
לפני שגל נוסף שטף אותי טרוק אך מרוצה אל בין הרגליים של
ג'סיקה.
נוני איש העולם הגדול לבוש כמו למסיבה לבן כמו קיר ומכבד את
עצמו בעיגולים שחורים סביב העיניים עושה רק קוק .לרגע רציתי
לרחם עליו.
אבל ברגע שהבנתי שהפצצה המוכרת בשם אלנה היא החברה שלו, ירד
אצלי המדד של הרחמים ומיצים אחרים החלו מתהווים במקומם.
לעומת נוני הפוץ, דיקלה וירון התגלו כזוג חביב ביותר, שני
צפונים יפים . דיקלה הגיע אתמול במיוחד בכדי להצטרף לירון.
"מחר אנחנו שנה ביחד" הודיע לי דיקלה ולי לא נותר רק להנהן
,ניראה לי ששכחתי לדבר.
"אחי אתה צולל על דיקלה"
"מה ?"
"אתה כבר חמש דקות צולל אליה " , לפתע הבחנתי שהמבט שלי מרוכז
בדיקלה.
מלמלתי סליחה אך למזלי בחור גבוה שניראה כמו ארס מחוף הגולשים
ניכנס לחדר .
"ירון תכיר זה אדיבי הוא עושה רשימות למסיבה".
נוני ניגש אל אדיבי והתיישב לצדו, ידו עדיין כרוכה סביב הצוואר
של אלנה - "מותק בשבילי ארבע פולסוואגן וחצי פרדי ,תגיד איך
החץ ?"
"חץ זה הרבה פילינג "
"טוב אז תביא אחד לאלנה "
"כמו שפן הוא מזיין " אמר אדיבי בעודו מסתכל אלי ,את עיניו
יכלתי רק לנחש מבעד למשקפי החלל שלו , "איך המשקפי סרטים ?"
שאל אותי אדיבי.
"פצצה אחי" השבתי כמנהג המקום ,נותן למבט שלי להינעץ שוב פעם
באדיבי שלא נראה מוטרד מכך.
אך הצלילה שלי לא האריכה גם הפעם, על החדר התפרצה כמו רוח
סערה, בחורה שמנה בבלונד שוק.
היא נעמדה באמצע החדר ועד שכול הנוכחים לא הבחינו די הצורך
בקיומה, היא לא התיישבה לי על הברכיים .
"סליחה אני לא זוכר ש..." ,"שיו ריצרד למה לא סיפרתי שיש לך
כזה חבר חתיך" השמנה קטעה אותי.
"אני גליה נעים מאוד " "את יודעת אני לא ..." ,"אדיבי מותק
בשבילי פרדי וחצי, הלונג הזה שואב אותי לתוכו אני חייבת לעוף
מכאן באיי מותק " . היא התכופפה העבירה לי יד אל הירך ויצאה את
החדר. סליחה חבר אמרתי לריצרד אבל מה זה היה בדיוק ,
"זו גליה".
"אבל מה היא רוצה ?".
"אתה יודע טוב מאוד מה היא רוצה".
"פה לא ,חבר אצלי היא לא תיראה כלום".
"לך תקע אותה ,הקנדומים עלי ", אמר גבר נמוך וחסון שעמד בפתח
הדלת עטור בגופיה מהונדורס ומכנסיים קצרות מהקיבוץ . הוא פשוט
עמד שם והסתכל עליי ,"אהלן יפתח תכיר זה ירון חבר שלי מהבית "
.
"וולה ירון אתה חייב לעשות משהו ,הגליה הזאת אם משהו לא ייתן
לה איזה וואוו זה ייגמר ברע תגיד אתה משחק פול ?".
"כן, למה ?".
"מתערבים אל ארוחה . אם אני מפסיד ארוחת שישי עליי "
"זה לא כוחות אני הפוך מהתחת ".
"זה כול הרעיון ,הוא עושה את זה לכול החדשים" נבח נוני מהצד.
"אתה יודע מה , אתה מנצח ארוחה עלי ,אתה מפסיד אתה נותן פיק
לגליה"
"פיק קטן ? לא מעבר אני לא איזה גמ"ח או משהו".
"כולה פיק ,אף אחד לא מת מזה ".
יד חסונה משכה אותי באיבחה אחת מעל פני הרצפה משיבה לי מעט
שפיות בזקיפות הקומה ,דבר שעלה לי בסחרחורת.
מסטול או לא מסטול אני עדיין הקינג של הסנוקר והסולטן של הפול.
רציתי לשאול את יפתח מה דעתו על מה שהולך אצלו בבית ,על האנשים
שנגמרים לו בין הידיים אבל זה לא פשוט ,יפתח עשוי מהחומר שהיית
חולם שיהיה הסמל שלך במסלול הבוס בעבודה או לפחות בעלה של
אחותך ,שילוב מנצח של פשטות וחוכמה שבקיצור נוטים לכרוך במילה
'גבר'.
אחרי שהוא הפסיד אצלי פעמים כמו גבר אמיתי. הוא לקח אותי
למטבח, שם דובי כבר טרח על ארוחת הערב. תכיר הוא הציג אותי
בפניו הוציא שתי בירות וקולה מהמקרר, הגיש לי את הקולה והתחיל
לדבר עם דובי על שרון, משהי שהיית בבית לפני חודשיים וצלצלה
שהיא חוזרת, לדובי היה איזה קטע אתה במסיבה ,והוא סיפר ל יפתח
כל פרט ופרט במעללי הגברת.
עזבתי אותם במטבח וחזרתי אל החדר שם מצאתי את ריצרד בא במגע
מילולי אם בחורה ישראלית בשם שינן שם די מאעפן לכוסית הקטנה
והשחומה שהיא הייתה.
אני אחד כזה שכשהוא רואה מצב הוא מזהה אותו ופה היה מצב ואפילו
מצב ברור ,כזה שלא מצריך רגע של מחלוקת, ריצרד הכריש כך הראו
כל הסימנים הולך הלילה, להבדיל מימני לישון לא לבד ועוד עם
חתולת מין מהסוג המשובח (בכלל אני נוטה לחלק את עולם הכוסיות
לשלוש קבוצות : חתולות מין, סוסות מין ובהמות מין - כולן
לדעתי כשרות ומוכשרות לשלל מיני תועבות אבל אף אחת לא יכולה
על חתולה כמו ששינן הייתה והיא הייתה ללא שום צל של ספק של
ריצרד).
ומאחר ולא טוב האדם לבדו ולא היה נראה לי שיוסי דבקה כשיר
לשיחה, פניתי לידידו הטוב של הסטלאן הוא המכשיר המכונה בפי העם
באנג ,כמה ראשים טובים יהיו בסיס טוב לאיזה הופמן קטן ,היה לי
בהחלט מצברוח למלחמה והבן של הדוקטור הוא הכימיקל האהוב עלי.
שקשה אין כמו בבית ואצל הופמן זה כמעט כמו להיוולד מחדש.
ריצרד התפנה מעט משינן גזר לי שפיץ ושלח אותי למסע ארוך ורחוק
למקום שכף רגל הפוכה לא דרכה בו .
ירדתי מההופמן עמוק לתוך הלילה ,ההופמן השאיר אותי שק ריק ,כמו
פליט שניזרק ממולדתו הודחתי ממלכת הסוטול חזרה לידיה המנחמות
של השינה.
תזמורת כלי הנשיפה של הבוקר העירה אותי לשלל רעשים של קינוחי
אף שיעולים וככחכוחים שהזכירו יותר בית חולים גריאטרי מאשר
גסט- האוס .
ריצרד השחקן לא היה במיטה שלו אני כבר יכולתי לתאר לעצמי איפה
הוא בילה את הלילה.
ירון ודיקלה היו מחופרים היטב בין הסדינים ,זה ממש עושה טוב על
הלב לראות על הבוקר זוג כזה חמוד.
איפה יוסי דבקה ?
באף אחת מהמיטות לא ניראה סימן לגוויה שלו.
נו טוב כנראה שהבחור התעורר ,מבט זריז הודיע לי שהשעה רק תשע
לפנות בוקר.
הבית היה נטוש - מכול שישים הדיירים אף לא אחד לא העז לקום
בשעת בוקר כל כך מוקדמת.
ירדתי לקומת הקרקע בכוונה להתקלח ואולי אח"כ לאכול ,טעם מר
עמד לי בפה וגם הקולגייט טוטל לא עזרה להסיר אותו. אך באין
תאבון ובשעמום מופגן חזרתי לחדר רק בכדי לגלות שדבר לא השתנה
בו, בעוד הטעם המר באינו עומד .
מבחוץ לחדר מכיוון החצר הקדמית נשמעו רעשי גרירה, מבט מהחלון
גילה שאלו הם סבלים מקומיים פורקים רמקולים ענקיים אל תוך החצר
,סיבה מספיק טובה בכדי להתעורר אליה.
עם הרמקולים בא התאבון והדרך לקפה קולומביאני חזק טוב וסנדוויץ
היית קצרה ,הלילה לחשתי לעצמי אני הולך לשחק אותה.
ובעודי לוגם את הקפה החם ,בבוקר הקפוא והאפור הזה שבוגוטה כל
כך מצטיינת בו ,ראיתי את דובי חולף על פני ,לפניו צעדה כלבת
רוטווילר עצומה בגודלה ,שעל פי הסיפורים זיהיתי אותה עם טלטל
כלבתו של יפתח. דובי שהבחין בי חזר על עקבותיו והציע לי להצטרף
עליו לטיול הבוקר של טלטל ולמעט הסידורים שנותרו לפני המסיבה.
את היום שחלף לו העברתי בקניית מסטיקים אלכוהול ואפילו בגדי
מסיבה .בכלל בוגוטה התגלתה כעיר יפיפייה ,איך לא שמתי לב לכך
עד עתה ?
כשחזרנו אני דובי וטל, השעה הייתה כבר שעת צהרים מאוחרת ,והבית
השמיעה רעשים אחרים לגמרי ,מוזיקת טראנס הסתננה מבעד לחומות
ולדלת הירוקה מותירה אותנו על כפות המנעול .
מיותר לצייו שאף אחד לא שמע אותנו מצלצלים בפעמון...
לאחר שטומי DJ הועיל בטובו לפתוח את הדלת ולהכניס אותנו לעולם
שכולו טוב .
ריצרד עוד לא דלוק אבל כבר בסרטים רקד באמצע הרחבה ,הכוכב
הראשי בסרט חייו
כשהוא הבחין בי הוא חייך אלי ובעודו מתפתל הסתובב לקיר של ניר
,ניר מוותיקי הבית נוהג להידבק לקיר הספציפי שזכה לשם 'הקיר של
ניר', מחלת נפש בלי שום צל של ספק.
ניר שרוט עם קבלות לשעבר קצין בחטיבה שלי ועכשיו חייל בצבא
השחרור ,פניו על הקיר
והוא מנצח על תזמורת ביליתי ניראת, שובר סוטול אמיתי.
משהו סידר שורה של קוק על מעקה המדרגות ,בקצה השורה עם שטר של
עשרים דולר טחוב באפה ניצבה החברה של אדיבי ,אדיבי עצמו לא
נראה וגם לא נשמע בסביבה וכך אני עליתי והיא ירדה .
מסוף המסדרון יכולתי לשמוע את הצחוק של גליה ,אתה חייב להיות
חזק אמרתי לעצמי כשניכנסתי לחדר .
על המיטה שלי למרבה הזוועה ,ישבה גליה מפוצצת מצחוק ,ירון עמד
במרכז החדר כולו דלוק לידו ישבה מקופלת דיקלה ,יוסי דבקה חזר
מאיפה שהוא לא היה - גוויתו הייתה מוטלת על המיטה - חיוך מרוח
על פניו .
הכול בסדר ? שאלתי את ירון "אני מסודר תחת, אבל לדיקלה לא עלה
טוב".
"גליה את יותר עדיף שתישתקי ,אתה מבין אנחנו אכלנו פולסוואגן
וגליה מהבוקר אוכלת פרדי כמו במבה ,ובדיוק שאני ודיקלה
מתפוצצים ,הדבר הזה מתחיל לצחוק כמו איזה פרה משוגעת ודיקלה
קיבלה חופה".
"לא נכון הוא סתם מדבר " פנתה עלי גליה "זה בגלל טלטל לפני
חמש דקות היא נכנסה
והיא פשוט נבהלה ממנה ".
דיקלה מקובצת מכאבי בטן עישנה בעצבנות טיל להירגע .
במצבים כאלה הכי חשוב לשמור על קור רוח ,הלחץ רק מחמיר את המצב
.
"אני חושב שהכי טוב במצב כזה זה לאכול הופמן ", אמרתי.
"יופי מנחם" השיב לי ירון - " זה הקטע שאדיבי נעלם" .
לא יכול להיות שאין הופמן בבית ,זה הבית של יפתח אנשים ,תשמע
פניתי לירון אני הולך
לבדוק עם ריצרד איפה ההופמנים שלו גליה לכי לדבר עם החברה של
אדיבי תבררי איפה הוא נמצא ,תבדקי בחדר שלו ,יש מצב שהוא קיבל
סטירה והוא טרוק שם .
אתמול הוא עשה פופרס כמו מטורף.
כשירדתי לחצר החברה של אדיבי כבר הייתה בסוף המעקה ,ניר בקיר
וריצרד נעלם .
בדקתי בחצר האחורית, ירדתי לחדר של שי וגילי ,הוא גם לא היה
במטבח ולשאלה איפה ריצרד? לאף אחד לא היית תשובה ,ציפור ציפור
מה עכשיו ? .
צעקה נישמע מעלי, אי אפשר היה לפספס את הקול של גליה ,מה גם
שהיא קראה בשמי "ירון תעלה למעלה " - היא צעקה שוב ההיסטריה -
העובדה שהיא הצליחה להתגבר על מסך המוזיקה שנידמה בעיני לאטום
רק הוסיפה לצעקה תוקף .
בלב חרד ובברכיים רועדות פילסתי את דרכי במעלה המדרגות בין כול
החוגגים .
מצאתי את גליה עומדת בכניסה לחדר של אדיבי ,מבט זריז מאחורי
הכתף שלה הבהיר לי את חומרת הבעיה, אדיבי שכב על הרצפה בתוך
שלולית של קיא ומעליו ניצבה טלטל ,המבט המטורף שהיה לה בעניים
וקופסת הטיקטאק - מחסן הסמים של הבית - נעוצה לה בין השיניים,
גרמו לי לנזול.
אדיבי נענק מתחת למשקל של טלטל ניסה להגיד לי משהו אבל התעלף
עוד שוב .
-"גליה זה לא טריפ זה באמת ... נראה לך שהיא פתחה את הקופסה?
היא מלאה בטריפים" .
"לא היא לא אבל יש משהו שלא סיפרתי לך , זוכר שמקודם אמרתי לך
שהיא נכנסה לחדר שלכם אז בדיוק גזרתי שפיץ והוא נפל על הרצפה
וטלטל אכלה אותו ,חשבתי שזה לא נורא אתה יודע שזה לא השפיץ
הראשון שהיא אוכלת ובכול מיקרה..." .
- "אולי תיסתמי כבר עשית מספיק צרות ליום אחד", ירון השתיק
אותה הוא תפח לי על הגב ,מה נהיה פה ... חייבים הופמן גם
לדיקלה וגם לטלטל .
הבעיה שאני לא יודע איפה ריצרד .
"גליה", גייסתי את שרידי האסטרטיביות שנותרו לי "תישארי כאן
ותנסי לשמור על הפה שלך סגור ועל אדיבי . מישהו יודע איפה יפתח
או דובי ?"
אף אחד לא ענה לי ,זונות חשבתי ,טוב אבל איפה ריצרד ? אף אחד
לא יכול על ההופמנים של ריצרד. "גליה באיזה מלון יושנת שינן
?"
"קודם כול היא ישנה ואם כבר ישנה אז באינטרנשיונל ".
אני לא בן אדם אלים אבל יפתח טעה ,הגליה הזאת לא צריכה זין היא
צריכה סטירה.
אדיבי הצליח להרים את הראש ולסמן לנו עם הראש שהוא נושם, אבל
כול ניסיון שנעשה מצדנו להתקרב ,היה כרוך בחשיפת שיניים
מרוטווילר מסטולית שרק אלוהים יודע איזה הזיות רצות לה עכשיו
בראש ועם כבר מערבים את THE BIG ה' אז אלוהים אני רוצה
לאימא.
במשך כול הזמן הזה מוזיקת טראנס משובחת נשפכה לחלל האוויר, כזה
ביזבוז משווא של
סוטול לא נראה שנים .
אני הייתי היחיד שלא היה דלוק וזה בהחלט היה ניכר באופן שבוא
כול השאר זזו .גליה עמדה אבל פלג הגוף העליון שלה סבב על ציר
והלסת שלה נקשה כמו רקדנית סטפס על ספידים.
ירון התרוצץ בין דיקלה לחדר של אדיבי והפילנג גרם לו להיות
מודאג בצורה שאחרים היו מפענחים כצביעות.
לשאר הזונות לא היה אכפת הם פשוט עשו את הכיף של החיים שלהם.
- "טוב" הודעתי לקהל המצומצם שסבב אותי" אני קופץ
לאינטרנשיונל לבדוק עם החבר ריצרד במקרה שם " וירון פור-
פאבור תיפתחו לי ת'דלת כשאני חוזר".
יצאתי את 'הבית של יפתח ' - ללילה קר רטוב ובעיקר מסוכן
,מסוכן בוגוטה מסוכן מהסוג שמופיע לאימא שלך בסיוטים .זיעה קרה
שטפה במורד עמוד השדרה בשעה שרצתי את עשרים מטר במורד הרחוב
עד לקפה של הסניורה .
ושם מתחת לאור שהטיל פנס רחוב גיליתי ששכחתי את הארנק .שיט !
אין כסף אין מונית .
על החיים ועל המוות, הרמתי מקל מהמדרכה ובטיפשות שעד עכשיו אני
לא יודע מאיפה גייסתי ,התחלתי לרוץ את מאה וחמישים המטרים
שהבדילו ביני לבין מקומו המשוער של ריצרד.
הרחוב הסתחרר לי מול העניים ואני גלשתי על מרצפות רטובות -
צ'ק פתוח - שמחכה רק שמשהו יכתוב עליו את שמו. פעמים נאלצתי
לקפוץ מעל גופה של חסר בית שקבע את ביתו ברחוב .מאחורי ידעתי,
יש פוטנציאל שוד שכול רגע בו הוספתי לשהות מחוץ למקום מבטחים,
הלך וגבר ,תמיד טענתי ששודדים רק פראיירים ואני רצתי ברחובות
בוגוטה בלילה עם שלט בצורת חץ שנשא את הכיתוב פראייר .
על תוך הלובי של אינטרנשיונל פרצתי מבעד לדלת שבאופן מפתיע
הייתה פתוחה .זוג ישראלים שכנראה הרגע חזר מבילוי בעיר ,הביט
בי בגועל ,"היי אני מהבית של יפתח" אמרתי.
"רואים " אמר לי הבחור שקרב את הבחורה עליו עוד יותר ,"אני לא
רעב אחי" הרגעתי אותו "יש לך מושג איפה החדר של שינן אני חושב
שחבר שלי נמצא שם" ,הבחורה חייכה לעברי דבר שדי הרגיז את החבר
שלה "בוא אתנו היא חדר לידינו " היא אמרה.
טיפסתי במדרגות נותן לזוג להוביל אותי ,כבר בכניסה למסדרון
שהוביל לחדר, ידעתי שלא טעיתי. מוזיקת טראנס שהיתה הפס קול
התמידי לסרט של ריצרד נשמע מחדר שש.
דפקתי על הדלת בתקווה שאני לא מפריע לשום דבר. אתם יודעים מה
בכנות כולי הייתי תקווה שאני מפריע .
אבל לא, שינן פתחה לי את הדלת וריצרד ישב וראה טלוויזיה ,"מה
קורה אחי ,תיראה חיים
פה נכון יש להם כבלים ", בזמן שלי ניגנב התחת הבחור ראה
סיינפלד.
"תשמע אין לי זמן ובטח לא זין להסביר מה נהיה אבל יש עליך
במקרה איזה הופמן ?"
"סי קלרו " - ענה לי ריצרד בצמד המילים היחיד שהוא ידע
בספרדית ,הקלות הבלתי נסבלת של החיים הטובים .
תוך כדי התארגנות ליציאה סיפרתי לו מה קרה, ריצרד רק חייך ,
ושאל אותי עם שכחתי את הארנק שלי - "אני שמעתי כסף ?" הוא
הוסיף "הקמצנות שלך תהרוג אותך כבר סיפרו לי איפה ישנת בלה
פז".
"כול הדקה וחצי במונית עד לבית של יפתח ריצרד שתק, הבחור נתן
סשן עם כוסית מהסרטים והוא שותק ,אליל.
נשפכנו חזרה לרחוב הקר, גשם דליל התחיל לרדת ,"אל תדאג" הרגעתי
את ריצרד ואת עצמי ,"בקשתי מירון שיפתח לנו את הדלת ". דפקתי
על הדלת והוספתי צילצול לשם הביטחון אבל כלום לא קרה ,אחרי
שחמש דקות חלפו ואנחנו עדיין היינו בחוץ, חלחלה בי ההכרה ששוב
ששכחו אותנו בחוץ.
ריצרד הוציא מהכיס ג'וינט הדליק אותו והתיישב שעון בגבו על
הדלת ,צודק. התיישבתי לידו שולף מהכיס טיל אבל לפני שהספקתי
להדליק אותו התגלגלנו אני וריצרד אל תוך הבית.
משהו פתח לנו את הדלת ,שפשפתי את העניים מסרב להאמין אולי זה
פלאש-בק אבל לא
יוסי דבקה - הוא ולא אחר, "שלום חברה אני שפוך מת אז עם
צריכים אותי אני בחדר של גליה ". אני וריצרד הבטנו אחד בשני
מסרבים להאמין למשמע אוזנינו. יוסי דבקה וגליה, אלוהים מזווג
זיווגים ,"אתה יודע הם מתאימים היא כול הזמן מדברת ולא זה לא
מפריע " אמרתי לריצרד ,ההמולה בבית לא פחתה גן חיות אמיתי
,פילסנו את הדרך בתוך ים הדלוקים .
המסיבה כך היה נראה התקרבה לשיאה ,מהמדרגות ראיתי את ירון רוקד
בפתח החדר של אדיבי ,ריצרד שלף מהכיס שלו הופמן ירון שהבחין
בכך מלמל לעברו "תודה אחי ,דיקלה מאז שהלכת תקועה בשירותים
",ריצרד חתך את ההופמן לחצי ,חצי אחד נתן לירון ואת השני פשוט
הניח לעצמו על הלשון ניגש לטלטל ואיך לומר את זה בעדינות נישק
אותה צרפתית ! המסטול הזה פשוט התנשק עם רוטווילר עם הלשון
והכול ,אחרי שזוג האוהבים התנתק ,הוא עזר לאדיבי לקום ולקח
אותו למקלחת.וכך נגמר הבלאגן פול מון אקספרס.
גליה ויוסי דבקה ככל הידוע לי עדיין ביחד ,ריצרד עובד על משאית
בניו-יורק ,אדיבי
עדיין בבוגוטה מתכנן לפתוח מקום חדש עם נוני .יפתח עדיין מפסיד
בסנוקר למסטולים כמוני ועם אתם מחפשים מוסר השכל אז אין ממש
אחד כזה
בתודה מראש,מחבר דוח זה. |
