נגמרו לי המילים ומתחילות המחשבות
על כל שהיה ונשאר לי
העתיד נראה כה קרוב
ורוד עם טיפה מרה ושחורה שלא עוזבת
גם כשאני עצובה אני פתאום בקיאה במה שקורה
אני כבר לא בטוחה במה שאני מכירה זה זמן כה רב
אף פעם לא חשבתי זה יגיע
תמיד שאלתי מתי
אז עכשיו אני כמו נסיכה לזמן מוגבל
כמו הבל פה נעים שייגמר אך ייזכר
כמו זיכרון מתוק שעושה לי טוב
ידיד טוב בי נעזר
ומלותיו בראשי נכרתות: "אני לבד, כולי לבד"
אני- לא מזמן
כמו נשיקה בחושך הכל לי עבר
אני כבר לא לבד
עוד נותרו התהיות
והפליאה החזקה הזאת שמורגשת בעיניי
אני זוכרת שסיפרתי על מעשיית "הסיר והמכסה"
אולי לא מזמן זה קרה
עכשיו סוף סוף הפצעים מגלידים
כל האנשים עתה יראו מי אני
ברגעים האלה אני אוהבת את מה שקורה
אני אוהבת את מה שקורה
וכמה שקורה הרבה בחיים
אני רוצה עוד מהם
אז חבק אותי, אהובי
כי ההחלטה הזאת כבר נעשתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.