הייתה לי הרגשת בטן אז פתחתי את הטלוויזיה, ואללה היה פיגוע.
ואללה.
ציפיתי לראות את התמונות הרגילות, אבל לפתע ראיתי אותה.
היא עמדה שם, עיניים אדומות כחולות והסתכלה סביב, היא הייתה
בחלום שלי אתמול בלילה, אני זוכר אותה, האם זה מציאותי? האם זה
הגורל?
מאותו רגע פעלתי כמו רובוט, מינרליים אחד קטן, נעליים, מפתח,
אוטבוס...
ואני שם... בתוך הגיהנום מנסה למצוא לי אהבה.
בנתיים פינו כבר את כל הפצועים, יש רק הרבה פרצופים המומים וזה
נראה שעוד שעה הכל כבר יחזור לשיגרה, אני מחפש אותה כמו
מטורף.
אני מתאר אותה לאנשים ושואל האם הם ראו אותה, הם מביטים אליי
במבט של משתתפים בצערך או איזה בחור מסכן.
אחרי חצי שעה התייאשתי, סקרתי כבר את זירת האירוע ואין זכר
לבחורה.
קניתי פלאפל והתיישבתי בספסל ליד.
לפחות הפלאפל לא השתנה חשבתי לעצמי.
לפחות הפלאפל.