[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ראב ברט
/
אחורה פנה

נשים מדברות. על הכל. הן מדברות עם חברותיהן על כל תו ותג
מחייהן, מתייעצות בכל מהלך, מחליפות רשמים, מעבדות כל פרט מידע
עד תומו ומלבנות אותו, החל מפרטי הלבוש של החברה הרחוקה ביותר
ועד הפרטים האינטימיים ביותר של חייך. הרמן שינן זאת לעצמו שוב
ושוב מאז אותו ערב, חצי שנה לאחר נישואיו, בו הבין זאת סוף
סוף. ישובים היו על המיטה, הוא וברנדה רעייתו, והיא סיפרה לו
בלהט על המצוקות הקשות של הזוג בראון:

"ליסה ממש בדכאון. לארי כבר אינו עובד ארבעה חודשים, והיא ממש
חוששת לעתידם, כי שוק המכירות בשפל איום ונורא. היא כמעט
משוכנעת שהיא בהריון, היא מאחרת כמעט בשבועיים. וזה עוד עם
הבעיות במיטה, נו כן המצב ירוד אם אתה מבין אותי, והמחלה של
אמא שלו, כל הזמן לרוץ לבית החולים, היא משגעת אותם, אתה יכול
להבין את המצב שלה"

הרמן הביט בה בעודה מלהגת ומלהגת, ובבת אחת האדימו פניו. בעיני
רוחו יכול היה לראות את לארי וליסה ישובים באותה עת ממש על סף
מיטתם ויכול היה לשמוע את קולה המהדהד של ליסה מפליא בתאורים
של הנעשה בחדר המיטות שלו עצמו. זה היה הרגע בו החליט הרמן על
תהליך סווג המידע הקפדני בו התמיד משך כל שנות הנישואין שבאו
לאחר מכן. מידע הועבר רק אם היה ברור שאין סכנה בהפצתו ברחבי
הפלנטה, ולחילופין אם היה אינטרס מיוחד בהעברת אינפורמציה,
ובמיוחד דיסאינפורמציה אל סוכנות היעד ומהן הלאה והלאה. לימים
אימצו סוכנויות הביון הממשלתיות את קוד הסיווגים הפרטי של הרמן
כחלק ממערך הסודיות שלהן עצמן, בכך אין כל ספק.

בשלהי העשור השני לחייהם המשותפים הניבה רשת המידע פרי אחד
מועיל לטובתו של הרמן. לכאורה לפחות. האמת שזה בא לו בהפתעה
גמורה. גם הפעם קיבל את המידע, באופן גולמי, בהיותו שרוע
במיטתו, שקוע בעיון בפייננס ג'ורנל, לבוש בפיג'מה האחידה שרכשה
לו חמותו. בעודה מסתרקת לפני המראה האלכסונית שתלתה בצד הארון,
פלטה ברנדה, כהרגלה - כשהיא משיחה לפי תומה - את המשפט הבא:
"אתה יודע, ג'ני אומרת שהיא ופרד ניסו ככה, מאחורה, וג'ני מאד
נהנתה. היא מאד חששה שיכאב ובכלל לא."

הרמן אסף את הלסת התחתונה שנשרה מטה, וניסה להחזיר את נשימתו.
כל הרוצה ללמוד על פערים עצומים בין מציאות לדמיון, יכול היה
לעשות זאת דרך עולם הפנטזיות של הרמן. חיי מין שגרתיים,
קבועים, נעדרי כל מעוף ודמיון היו נחלתו מאז ומתמיד. את אלה
ליוו תדיר אורגיות המוניות, חדירות מכל כוון אפשרי, יחסים
חריגים מכל סוג שהוא, לרבות הביזאריים ביותר - בעיני רוחו
כמובן. לעזרתו באו המגזינים הלוהטים שהיה מסתיר במגרת משרדו,
אשר כללו בין השאר תצלומים מפוארים של מיטב הנשים הבלונדיניות
נפוחות החזה בתנוחות שונות ומשונות עם הולכי על שתיים והולכי
על ארבע, שהמשותף לכולם היה גודל אברי הזכרות המפחידים.
באומרנו "מסתיר" מתכוונים אנו כי לדידו של הרמן היו המגזינים
מוסתרים, אך לא כן ככל שמדובר במזכירתו הנאמנה עדנה, שמאז
גילתה את התמונות המזעזעות השתנתה מאד דעתה על הבוס המופנם
והשקט למראית עין.

דבר מכל אלה לא הגיע לידיעת אשתו. היא לא ידעה ולא היתה יכולה
או אמורה לדעת על מאוויו הכמוסים, שכן ענינים מסוג זה, כמו כל
ענין אחר, היו נעולים מאחורי סורג ובריח ומעולם לא יצאו לאויר
העולם בחלל המשפחתי שלהם. גם ברגעים האינטימיים המועטים של
הרמן עם בת זוגו האינסופית, שררה השתיקה העניינית הבטוחה
והשגרתית.

"הו, באמת?" שאל הרמן בחוסר עניין מעושה, "ומה עוד סיפרה לך
ג'ני?" "שום דבר מיוחד. מרי-אן אומרת שזה מגעיל אותה והיא לא
מאמינה שג'ני הסכימה. אמרתי לה שג'ני היא בחורה מיוחדת ואם היא
נהנית מזה אסור לבוא בטענות, נכון שזה מפחיד, אווו שמה זה גם
מלוכלך, לא? ריטה אומרת שצריך מאד להזהר לא לעשות שם חזק מדי
כי זה יכול לעשות נזק. נו, ריטה, היא באמת יודעת הכל. אבל גם
היא אומרת שצריך לנסות. היא הופתעה קצת על ג'ני, עם זאת. אבל
אביגייל אומרת שהיא לעולם לעולם לא תתן להנרי להתקרב לשם, גם
ככה היא סבלה שנים מטחורים ובכלל נראה לי שהם כבר לא ישנים
ביחד בכלל. לורה רוצה לדעת..."

"רגע אחד!" היסה הרמן את שטף הדיבור של רעייתו ההומיה. היה
נדמה לו ששמע רמז בקולה של ברנדה. הוא הבין שאם לא יכה על
הברזל בעודו חם, ישמע דווח מעודכן על דעתן המלומדת של כל נשות
הרובע בענין המשגל שלא כדרך הטבע. בחדרו שלו ימשיכו המים לזרום
כסדרם אם לא יפעל מיד. הוא ניסה לאזור אומץ. הוא יכול היה
לראותה שרועה על בטנה בעודו עושה בה מעשי סדום מופלאים אשר עין
אנוש לא ראתה, תוך שזעקותיה מרעידות את הכרך הגדול מקצהו האחד
ועד גדות הנהר.

ברנדה התבוננה בו בתמהון. לרגע שכחה שהוא בחדר ומאזין לה. היא
הסתובבה לעברו במבט שלא ניתן היה לטעות בו.

"זה באמת מגעיל הא?" לחש הרמן בתבוסתנות.

"נו, באמת, הרמן." צייצה ברנדה. היא כיבתה את האור, כבשה את
הצד השני של המיטה, הצד שבבעלותה ובחזקתה המלאים, וכיבתה את
האור, כאות וסימן לסיום הערב. הרמן הביט בה כשהסתובבה והפנתה
אליו את גבה. הוא קיפל את העתון, הסיר את משקפיו, והעביר אל
מול עיני רוחו מצעד של נערות שחורות, מוצקות ישבן, וגדולות
שדיים. היה נדמה לו, לפתע, שברנדה משפרת לאחור, מצמידה אליו
בעדינות את ישבנה העגלגל. הוא לא יכול היה להתאפק ושלח יד
מהססת אל האזור האסור. אנחה קלה נשמעה מהאגף ההוא של המיטה.
עוד ליטוף קל, והמסך השחור ירד על הרמן.



ברנדה גנחה שוב, כשהרמן כבר נדד לעולמות אחרים. שני נערים
שריריים ואקזוטים פקדו אותה, בעודה שרועה על חוף הים באי הבודד
אליו נקלעה עימם. אצבעותיהם גיששו אל בין פלחיה, מפשקים אותם,
בוחשים פנימה פנימה. קול נשי רך לחש באוזנה: "זה לא כואב..."
כשחשה את העוצמה נדחקת אל אחוריה, עוד ועוד. אוה, אוח... היא
גנחה עוד, ועוד, ועוד.

אותה שעה עסק אף הרמן בפעילות נמרצת על אותו חוף ממש. שתי
הנערות מלוכסנות העיניים הפנו אליו את ישבניהן ועיכסו קלות.
הרמן הסתער על הפתחים שנפערו בפניו. געש גלי הים הלם באזניו,
והוא אחז במתניים הקרובים אליו אשר נענו לו בתנועות איטיות
קדימה ואחור. הרמן חייך לעצמו כששמע את נערות החופים נאנחות
וגונחות, והקולות נשמעו לו קרובים מאד, קרובים מאי פעם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם רצח עם מתחיל
בסטירה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/03 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראב ברט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה