|
היום כשאני כבר בן 76
ומתקרב אט אט לגיל גבורות
אני מביט אחורה ורואה :
שלל של זיכרונות
מהם עולזים ומעלים בת שחוק
מהם גועים בבכי מר
מהם יפים כליל הסתיו
מהם קרים כרוח חורף אך לי כולם הם יקרים
ובלי וצא לו מן הכלל
אנצור אותך לי לעולם אותך
בליל חתונתינו. |
|
|
"זה כמו כל
הבלונדיניות
האלו שמסתובבות
עם הכלב שלהם
בצפון תל-אביב,
וכשהוא מחרבן הם
אוספות לו את
החרא בשקית
ניילון.
אז באמת תודה
שאספת את החרא,
אבל מי בכלל
רוצה לגעת בך
יותר.."
ציטוט אחד
המרצים המרתקים
ביותר שהיו לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.