מתח מים / נדנדה |
רוחות שרב מבשרות לאפי
שהקיץ בדרך
והקמטים שנצרבים על פני
פוצעים את פיהם מחכים רק לרגע שבו
יתחיל הגשם לרדת
אני נופל כל כך עמוק ולא נשאר ממני כלום
והחיים הם נדנדה אני עולה ואז..
שברי עלים מסתחררים בפינה
קרני האור צובעות בחום של כבשן
את קירותיו של החדר
אני נופל כל כך עמוק ולא נשאר ממני כלום
והחיים הם נדנדה אני עולה ואז יורד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|