|
ההרהור אותו את מפעילה
בשעות דמדומי ערב
כאילו שנועד לתפוס מקומו
של דבר אשר עדיין לא קרה
כוחך במותנך וליבך בין רגלייך
כשעינייך מביטות הישר לשמיים
רק שחפים מרדניות מביטות
על עצבותך ממעל
רק רוחות קרות שמנשבות
מאיימות לפרוץ את קו הגבול שנקבע
על ידי חוף הים
לחטוף ולקחת אותך
הרחק מכאן
לאי שם. |
|
|
אני ושניצל
ישבנו בבית
קפה.
לפתע שאלתי
אומר:
"שמע, אני הולך
למסיבה,
אתה גם בא?"
אז הוא ענה לי:
"לא, אני
שניצל!"
-מתוך ספרו
האוטוביוגרפי של
ג'וני - "אני
והשניצל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.