כאילו שידעת תמיד
מה עלי אסור להגיד
מה עלי מוטל לחשוב
אך לעולם לא שיחררת כבליי
והנחת לי לעזוב
וכשתמיד בועה גדולה ניפחת
לבודד אותי בתוך בדד בסתיו
נופחת עלי נשמתך
כאבקנים המשתחררים
לאוויר העולם
ואז זה היה כה מוכר
כה מתמידה קריאתך
כזעקת עצב,יללה של תן
מפלחת את החשיכה
ואת שם מביטה עלי
קורעת אותי מעלייך
כי הגיע הזמן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.