רות אורדע / פינוקיו |
הכל היה לי פשוט כל כך,
שרציתי למות .
ואז נולד בי פינוקיו,
שרצה כל כך להרגיש אדם .
ונותרתי רפוסת גפיים ,
שחוטים חתוכים תקועים בהן,
מבלי יכולת לזוז.
ונותרתי בפינתי נכלמת
בלב פועם ושוצף,
ברביצה מגובבת איברים .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|