פ. יוליה / ציידת |
כששותה נהיית לתאוות בשר.
מאבדת את תחושת הזמן, תחושת ההגיון.
חיה רעה שמחפשת גבר - טרף קל.
זאת תל-אביב - לא בעיה למצוא...
הולכת שוב לגמרי עד הסוף.
כל תא בגוף צועק: "אני רוצה!!!"
ולא אכפת לה איך, ומה יקרה אחר כך...
אבל בבוקר יום למחרת,
תשושה ומרוקנת מתעוררת.
אל העולם טיפש ומעוות
בו דחף בהמי שולט בלי הרף.
וחיה את חיי הצדיקה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|