קל מדי לאבד את החיים
קל מדי להיות בין השטנים
קל מדי להימצא בין הקברים
קל מדי לשחות עם מלאכים
כמו פרנואיד משוגע אני הולך ברחוב
אני הולך ברחוב ולפתח מביט לאחור
אני מביט לאחור ולא רואה כלום
אני ממשיך בגיחוך ולפתע, בראשי יש חור
איך היה ניתן לדעת שכך זה יהיה לפני שניה?
מה היה קורה לו הייתי ממשיך להביט קדימה בתמיהה?
האם הייתי עדיין בחיים
או שמה הייתי עדיין בין המתים
עכשיו אני ודאי לא הייתי שמח
שנלקחתי מהעולם הזה, נלקחתי לנצח
כי אני העפתי מבט לאחור
כי בי, בראשי, עכשיו יש חור
ומי יכול היה לדעת
שבן אדם שמח חיים
בלי דאגות בפנים
עכשיו יירצח
ע"י בן אדם עם לב שטנים
ולמה דווקא לי?
למה דווקא אני הלכתי בסמטה חשוכה
האם אין עוד אנשים שלהם זה לא קרה
למה דווקא אני?
ממיליארדי אנשים
דווקא לי לקחו את החיים
ומי יכול יהיה לדעת
מתי יגיע תורו למות
ומי יכול יהיה להבין
שלמות היא לא חובה אלא זכות
מי יוכל להעביר את המסר
שאנחנו לא שולטים
באיך החיים נראים
ומי יכול להבהיר לעולם
שאנחנו לא שמים קץ ללבנו
אלא רוצח, רוצח בדם קר
שאיכפת לו רק מעצמו
ומהאגו שלו
שהוא רוצה שרק לו יהיה מורל
לרוצח הזה קוראים "הגורל"