יש לי וידוי, אף פעם לא התנשקתי עם מישהי,
כך אמרתי לידידה הכי טובה שלי, היא הייתה בהלם, ראיתי שהיא
מנסה לזרום בשיחה אבל היה קשה לה, הרי לא כל יום פוגשים חייל
בן 20 במצב כזה.
בכלל במוח שלי רצו במהירות של 200 קמ"ש מחשבות אחרות,
למה תמיד ידידים חייבים לנשק אחד את השני על הלחי כשהם
נפגשים,
למה נישקתי על הלחי את כל הידידות שלי אבל רק אותה, את הכי
קרובה אלי לא?
למה זה כל כך צרם לי?
כמובן שלא סיפרתי לה את זה, המשכנו בשיחה, הסברתי לה את היחס
שלי לנשיקות: "נשיקה זה הדבר הכי חזק בקשר", היא אמרה שלא,
הקשר בין בני הזוג הוא החשוב.
בכלל חשבתי לעצמי למה אני לא יכול להיות כמו כולם. תמיד אני
מרגיש שאני בפיגור מול כולם,
אני בכיתה ד', יש לי ידידות, אבל לכל השאר יש חברות כבר ארבע
שנים... כשאני מדבר איתם אני מרגיש שהם חיים את החיים בצורה די
בנאלית ומשעממת , אם הייתה לי חברה הייתי מטייל איתה בגולן,
הליכה בלילה לאור הירח על שפת הים, אבל להם רק חשוב לבוא הביתה
ולשחק רופא וחולה.
אני רוצה לצעוק שכל העולם ישמע די נמאס לי מהמצב הנוכחי:
אני צריך מישהי דחוף!
מי שתוכל לדבר איתי אבל גם להתנשק!
מי שתוכל להתנשק איתי וגם לטייל איתי בארץ!
מישהי שתוכל לטייל איתי בארץ,
פשוט מישהי.
מישהי בשבילי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.