תאמינו או לא, אני יושבת מול המחשב בשש וחצי בבוקר עם הסווטשרט
של חבר שלי לשעבר שהוצאתי מהארון כי בהתחלה היה לי קר ואחר כך
לבשתי אותו כי התגעגעתי לריח הזה...
לריח הזה שיש לבנים - מין אפטרשייב וזיעה, קצת קשה להסביר.
אוי כמה שאני מתגעגעת לריח הזה... כמה שאני מתגעגעת להכל - כבר
אולי שנה לא היה לי משהו רציני - שנה יבשה למדי...
אני שונאת את כל ההתבכיינות הזאת על זה שלא היה לי משהו כבר
הרבה זמן - כי זה לא נכון אבל עדיין - שום דבר השנה - לא ממש
"הריח" נכון...
אוי הלוואי והייתי יכולה להסביר את עצמי טוב יותר, אבל אני לא
יכולה. מי שיבין, יבין ומי שלא - חבל -כנראה שפשוט עוד לא
מצאתם את את הריח הנכון.
אני פשוט אסיים את כל הקטע המוזר הזה בזה שאני אמשיך ואסניף את
הסווטשרט של חבר שלי לשעבר... או שבעצם אולי אני אחזיר אותו
לארון - רק כדי שאני אוכל שוב להסניף אותו ברגעים קשים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.