אוכלת ארוחת צהריים
חושבת שאיזו זווית אדחוף את האצבע
לועסת היטב עם השיניים
כדי שיהיה קל להקיא את הכל

מסיימת, תוקעת חיוך לאמא
שתחשוב שאכלתי כמו ילדה טובה
לכיוון השירותים והנה זה מגיע
כורעת ברך לאסלה

האסלה היא המלך שלי
עלי היא שולטת
אכרע ברך למלכי
אלק אוכלת

כאילו לחצתי על הבלמים של המכונית
והמחוג של המשקל יורד למטה
שם נתתם אז אני בולמית
מה אכפת לי בלווא הכי אני כבר ככה

עוד מעט אתם תיזכרו בי
איך הייתי מקיאה את הנשמה
בהלוויה אתם תבכו לי
ואני מלמעלה גם בוכה..