כשאתה מתמוגג
למראה נרקיסוס הנשקף אליך
במלוא הודו
משלולית מים בוצית
נשיפות קצובות ניטחות
על עורפך
נרקיסוס האגדי רב הוד לו
מתיר להבל פיו להתפרע
על עורך הקמוט
על לבך השרוט

וכל אותם אבירי פלדה
ובריוני קשקשים
שהתפתלו כנחש בעשב
למראך
קפאו גם קפאו על מקומם אך
מפני הדמות המעפילה
של הענק המצולהב בברק אגדי של דמיון דל
הממולל שפמו בידו
לעייפה
ומה יפה
היא הבבואה המתלכסנת אליי
מהשוקת השבורה
בפארק הדינוזאורים
תמרות עשן פרהיסטוריות מצננות גבי
עיניי מסתחררות בעקלתון
חוטפות קצה זנב
של הגוהר עליי חוטפות אימת דרקון
אוסף זנבו המקושקש בקשקשים
ומתעופף אל המרחב

אני עודני טובל מבטי
במראה המיימית שאדוות קלות
של רוח מתאבנת מדלדלות  פניה המתוחות
גם שריריי הולכים נרפים
ונשפכים כלחיי כלב
עכשיו מופשט בזוהר הלבנה שלוח הרסן
רופס שרירים
שבור חרב
איני בטוח עוד בין אם מוץ ובין אם תבן
עשויה מסכה קדומה
של זוחלי ענק
של נפילי עתק
של מיתוסים מבולבלים שנחקקו באבן