איך כבר זקנתי
והתבגרתי יתר על המידה,
ילד בן שבע עשרה
מרגיש כמו בגיל העמידה.

איך כשאני רואה אותך,
צעיר בשנה או שתיים,
אני חוזר למחוזות עתיקים
לפני שנתיים.

איך כשאני רואה אותך
אני מתמלא באושר חצוף
של ילד צעיר
ועולה בי חיוך מקומט

איך זה שרק חוויות החיים
מפרידות בינך וביני,
אולי חוויות המוות קשורות
למרחק המנטלי שלי?

איך זה שדווקא כשהשירים
נהיים כבדים ומורכבים,
אני מגלה שהגיע הזמן שאחליף מילים,
שהגיע הזמן שאוהב אותך,
כמו בשיריי הישנים.