עתה,
משמתו כל המכשפים וכל הנביאים נאספו,
משכלו המלכים והרוזנים, הדוכסים והברונים,
משנעקרו עצי הבאובב האדירים
ואיגרדסיל העצום;
משנותצו שעוני הזמן    ומשפוזרו לכל רוח                      
 חולותיהם;
ומשמתו רחל    ונתן
          ולאה   ויונה ורבים לאינספור -



נותרנו
רק אנו, לוכדי ניצוצות המילים
מפי שלהבות המזרח וקרחוני המערב,
ליצור יש מאין בקסם אחרון, מאולץ,
על אדמת הכבשן
להיות
כרובי הגיהינום
עלי אדמות.


                         "שירה היא כשף לאוחזים בשורשיה"


שיר מתוך ספר שפרסמתי בשם "המסע: ציור אחד וארבעים וארבע צעדים
לשום מקום"