נכנסתי לבועה,
לא שכחתי לסגור את הדלת.
שם הרגשתי בטוחה,
כמו בתוך סרט הייתי מדברת.

בלי אף אחד,
רק הטיפות היו מקשיבות.
מנקה מחשבות מבחוץ,
נותנת רשות לעצמי גם לטעות.

נזהרת שלא להחליק,
פעם קודמת נשאר סימן כחול.
מדמיינת אותנו שוכבים על חוף,
רק אני, הוא, הים - והחול.

נודדת על גופו,
מנסה שלא לפספס אף נקודה.
מפחדת להיסחף בין ידיו,
מנשקת רק כדי למחוק את השתיקה.

שוב טעיתי,
חזרתי אליו לעוד היזדמנות אחרונה.
מנסה שוב להציל,
את אותה אהבה ראשונה שבוזבזה.