אביטל גני / ולעד. |
כי בנבכי שתיקה הלכתי
כי עצרתי בצומת וויתור
ואולי עוד פעם תצרחי לי
"קומי, קומי עצלה"
ואולי עוד פעם תצרחי
אך תאמרי לי את,
מתוך נפשך האפלה
האם מצאת לך מחסה?
האם ישנה הדרך?
ואיך תאמרי לי כך
ואיך תגידי
אם את עצמך כבולה
אם את וויתרת לי על האור
אם את אינך לי דרך, מחילה, מסתור
אינך יכולה לומר דבר
את אינך, לא תלמדיני לעוף
רק תצעקי לי
לאהוב אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|