|
נעה ניאותה לפחד
לאחר שנעשה
נהיר לה
והיא ראויה
לה
חרוט איך אהב ופחד
נעה השתוקקה לאבד
מאחר והלילה
מאיר לה
והיא ראויה
לי
היות לבד
יותר משנוגעת
אוהבת מילים
להגיד שעוזבת
אותיות; לחרוט
על אנשים וטעויות
בעור יום
בהיר
יותר משרוצה
לפחד מהמילים
שאומרת; אוהבת
נגיעות לצפות
אנשים וטעויות
בלילה בלי
אויר
עתה נעה מפחדת
קול דועך ורע
אש קרה בוערת
שכל מילים שאמרה
בעצם קרו אחרת
שכל שהייתה
לא אמת זוכרת
שכל שתהיה
מתבדה
כל עוד היא נשארת
יותר משהפחד
אוכל את נעה
נעה אכולת
רחמים
על בחירות שנועדו לטעות
כמו לילות שטבעו לימים
טביעות אצבעות
שקטות
אצבעותי על גוף נעה
החלטות לא ליגוע
לא לעזוב כי אין
מקום יותר טוב ואין
פחד מרתק יותר
מהפחד להשאר.
מעוצמות השכנוע
של אנשים נדמים טובים.
נעה לא ניאותה לאהוב אותי
נוגעת
מספרת כל אות
נעה מפחדת
רק זאת;
לאהוב כמו שאנשים אוהבים |
|
|
אם וגינה זה
כוס, אז מאיפה
שותים?
שמואל
איציקוביץ' ברגע
של אנטומיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.