|
חשרת ענווה נקשרה במשקפיי
וכף רגלי דרכה שלולית במדרכה החרוכה;
כמכיירת מן הבוץ הנאלח של תומתי
את צורתי, אני נשרפת
במשקפת הפוכה.
נמלה שעולמה עליה צר,
צרוב כאב
כקרן שמש מזגנית לקעקע נקודה
של עקידה-אולי מופרכת
בכתפי המסוכסכת:
בגבוליה השחורים אני ניגפת, לכודה.
הדרת גאווה הסתחררה ממגפיי
וכף רגלי המאבקת את רחוב ההצלחה,
בצוף דביק ומתמסמס אל
רמץ ענקים רומס
את גחלי דרכי תהא לוחשת לי
בחשיכה. |
|
|
יש לי בחור
בעבודה, קוראים
אותו יעקב.
המנייק מקלל
אותנו ברוסית כל
היום, אבל לא
מוכן להסביר לנו
את הקללות שלו,
כי "אנחנו לא
נבין, זה יישמע
לנו מטופש אבל
בעצם יש שם
קללות גאוניות
והוא לא מוכן
לפגוע במסורת
הסובייטית."
אקיצר, הלכתי,
חקרתי, בדקתי,
השוותי, וגיליתי
לבסוף
שפיזדאקריל זה
"כוס מכונף".
אני שואל: וואט
דה פאק? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.