[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבנר בר-נחמדי
/
נרות מנירוסטה

תמיד הערכתי נרות מנירוסטה. לא יודע, משהו ביציבה, בביטחון.
אני, מה אני כבר? שעיר, נמוך... חרא של יציבה. אין ספק שחרא של
יציבה. לא כמו נרות מנירוסטה.
אם הייתי נכנס עכשיו לקשקוש הפרוידיאני הקבוע, הייתי בטח אומר
שרגשות הנחיתות נובעים מאמא שלי. תמיד, בקשקושים הפרוידיאנים,
הדברים נובעים. הם אף פעם לא פשוט יוצאים ככה...
אחרי דפיקה קצרה בדלת, כזו שאפילו לא הספקתי לשים לב אליה,
נפתחת הדלת בחבטה.
היא נכנסת. ניגשת אליו. והוא יושב במיטה, כרגיל, עם המבט התמים
שלו, צופה בה, מקלף תפוז - ילד בתוך תפוז.
ברקע מוזיקה רגועה של אריק איינשטין, כמו שהוא אוהב והיא לא.
הנרות מנירוסטה כבר דלוקים והוא מחכה כמו ילד קטן. קשה לשמוע
מה הם אומרים מכאן. מבט כועס מצדה, תנועות ידיים מוגזמות
מצידו, זיעה על המצח שלו ועיניים מוצפות דמעות, שמנסות לפרוץ.
אם הייתי נכנס עכשיו לקשקוש הפרוידיאני הקבוע (שעכשיו הוא עוד
יותר משומש), הייתי אומר... טוב, לא משנה, אני לא אכנס לזה עוד
פעם.
היא יוצאת, צועדת בסערה למתלה המעילים ולובשת את המעיל שלה.
איוושת הבד המתנופף מכבה את נרות הנירסוטה היקרים שלנו ומותירה
את הדירה קרה וחשוכה, כמו בחוץ.
הוא תמיד העריך בחורות כמוה. הוא לא ידע למה... משהו ביציבה,
בבטחון. הוא לא היה מציאה. קצת נמוך, קצת שעיר. דווקא יציבה לא
רעה. אולי בגלל זה הוא השיג אחת כמוה.
הוא ניגש למחשב, פותח את הבלוג הכה-מגניב שלו ומקליד:
"היא עזבה. אני כבר לא אכנס לקשקוש הפרוידיאני הקבוע...". הוא
מתנתק, יושב כמה רגעים, בוהה במסך, מנסה לבכות, להרהר עליה.
הוא קם, מרים אותי מהרצפה ואנחנו יוצאים לסבב פאבים, שוב.
הלוואי שיכולתי להזהיר אותו מהתוצאות.
וכשאנחנו חוזרים, מסריחים מבירה מיובאת ומכוסיות חוץ, הוא זורק
אותי בסל הכביסה, מקווה שגם הוא יתנקה עד מחר בבוקר. והוא חולם
עליה. ואני, אני חולם על נרות מנירוסטה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חחח





לוליטה מצחיקה
את עצמה במחשבה
על סלוגן לא
מצחיק


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/03 16:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבנר בר-נחמדי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה