זה היה אתמול
כשמצאתי את גבולות
המרחבים האין סופיים
של מחשבותיי

כוחות על טבעיים
הפסיקו להוות מטרד
ברגע שהפנתי מבטי
לעבר גבעות עגולות ויפות

אל תבנה עליה הוא אמר לי
אבל לא בניתי בכלל
היא שייכת להם
לעושי דברו
מלמטה למעלה
מלמעלה למטה
מה זה משנה

המשכתי להסביר לו
שזה לא לעניין ממילא
אבל רק אחרי זה
הבנתי
הוא יודע משהו

לכל אשר פניתי
מצאתי את המחסום
אשר יעצור את דרכי
ועל כולם היה חתום
שם של אמן מוכר
יותר מכף ידי

אני זוכר כשהכיתי
בקרח בעוצמה
ורק דמעות של מים
הותזו בתמורה
רגע, הוא דיבר איתה?
היא אמרה לו משהו

יותר מידי פעמים
מצאתי את העשן שאני
השארתי מאחורי
אחרי זמן קצר

מעניין מה זה אומר
מעניין מה היא אמרה לו

היא אמרה לו שבכל
מקרה היא לא בעניין ?
גם ככה לא רציתי אותה
את שארית מוחי הייתי
מאבד בים של רחשים מוזרים
ריחות נוראים ומעשים מהנים

היא לא יודעת את זה
היא בטח חושבת שהיא
היתה מחזיקה מעמד
היא טועה, אני מקווה
לא אני לא
גם ככה אני לא רוצה אותה
או שעכשיו היא לא רוצה אותי

אולי כדי לשאול אותה
אולי לא?
גם ככה לא רציתי

יבלות על רגליי
ונוף מוכר
ועקבות טריות
על החול
במידה שלי
גרמו לי לשבת לנוח

רוח השכינה לא ישבה
עליי ואני מקווה שלא תשב
גם ככה כואב לי הראש

המרחבים האין סופיים
המוגבלים של מחשבותיי
שוב קוראים לי לצאת לטיול
קבלו זין
הצעתי להם
לא היתה תשובה
החלטתי לא לענות