שלום אלף / ג'ק קרואק |
באותו הר בשם "פסגת החורבן",
ליד קנדה, גבול השפיות.
הר סיני עליו עלית כשומר יערות
להתבודדות הרת אסון
אשר הפכה אותך לקולו של דור.
מה כתבת שם?
שוחה בים בקבוקים ריקים
לעבר שנות ההאנג אובר.
כמה כדורי מרץ, שירי הייקו
טרמפים, ספסלי רחוב, ברים
ימים אבודים, אכזבות, אהבות
רגעי התעלות, לילות שירה
אהבה, חסד,
בי בופ, ביט.
אני תוהה.
זה נגמר, בן אדם.
"לאן אנחנו הולכים?
אני לא יודע אבל אנחנו מוכרחים לזוז".
להיות בדרכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|