בתוך כל התמונות שיש לה בראש,
היא גוזרת את דמותו,
מטשטשת את פניו כמו היה טייס או קורבן אונס.
ספטמבר יעוט על חייה, כמו בכל שנה,
חודש מקולל היא מסננת בעווית פה.
בלי מילה מיותרת, בלי לחכות לחרטה שתבוא,
כל החלומות, כל המכתבים שלו,
עפים מהחלון ומתפזרים ברוח.
ככה סתם. יובש בגרון.
היא מתרגלת לתחושה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.