אם היית כותבת
הייתי קורא,
הייתי מכיל
את כל המילים,
שהתכוונת להגיד לי.
הן היו תלויות
שם
על הנייר,
הן היו מרצדות
שם
על המסך.
רק הסתלקותן לתוכי
הייתה יכולה לרגש אותי עוד יותר.
הייתי יודע שלכל מילה
התכוונת.
הייתי חוזר ומאמין,
עד שתחלחלי אלי וממני.
הייתי יודע שכל מילה תמתין.
לא תתפרץ בדחק מתוך הגרון
רוצה לצאת לאוויר ולהימוג.
אלא רק תמתין,
כדי להישאר
שם.
הייתי יודע שכל כך רצית,
שעשית,
את שלא יכולת מלפני.
הייתי יודע שניסית...
אבל את,
רק אמרת,
שאולי אין בזה טעם
ואצלי דווקא
היה לזה טעם -
טעם מר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.