|
היכן הפוסעים עלי מדרכת
וברואי הספסל העומדים מלכת
בצבעי שלכת
באדום וזהב
נשרו אל חיקו של הים הרחב
בים הנשייה המים רוגעים
צללים חבוקים מהלכים על גדותיו
אלה שלא יוולדו שם כורעים
תמימים עירומים ומוכי סנוורים
לטבול עד צוואר במימיו
מלאכים עיוורים שרים
עיניהם פקוחות אל האין
בכנפיים צמודות
שברירי שברירים
נופלים כמו מטר
עירומים וטהורים
אט אט
וכהרף עין
חמק לו וגז זה מכבר העדיין
ת. |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.