רות בן-דוד / בוא 5. |
נעמיד פנים
זה רק אתה, רק אני
רק אתה ואני ואין
שם כלום חוץ ממנה
אבל קשקשתי לה על הפרצוף.
בוא
נלבש את הפרצופים השמחים
נשכב ואחלום עליך עוזב אותי
אותי אותי אותי
אליה
כשתחזור
שוב אשב במרכז המיטה
ואחרוט על פירקי ידיי הדחקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|