אגם קפוא
והוא לבד
קורא. מצפה
ללהק שנדד
משחרר קריאה כבושה לכולם
אבל אין הד, ואין הוא נדהם
הוא כבר זקן, מכיר הלכו של עולם
(אבל עדיין מצפה לקולה שנדם)
מעביר לילות כימים
תוהה על קנקנו
הוא מכיר את האגדה ההיא
אך מתי יבוא זמנו?
חכה, ברווזון,
חכה שתמימותך תעלם
תבין שאגדות הן השוקולד
ומציאות היא בשר נא ומדמם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.