כדור עף על הקיר הלבן
אחר עף לעברי.
מכה קטנה והוא חוזר חזרה
וזה לא נותן לי כלום.
הוא בא והולך, בא והולך.
אבל אף פעם לא עוזר, לא נותן כלום.
אני ממשיכה כמו שוטה, כמו נרקומנית.
מכה, ומכה,
אולי תפרוץ מהפכה?
ואני מכה, ומכה, וכלום לא משתנה.
כן, זה לא נותן לי כלום.

לא משנה כמה אתאמץ,
לא משנה כמה אשקיע,
תמיד יהיה שם האיש
שישאיר אותי מחוץ למשחק.
איש שמראה כאילו אכפת לו
אבל בעצם הוא רק רוצה להעיף אותי.
לחבוט בי שוב ושוב, כמו בכדור.
הוא נהנה מזה, כולם יודעים,
ואני ממשיכה, נהנת מהכאב.
מאמינה שהוא לא כזה, שהוא שונה,
שהוא ייתן לי הזדמנות.

אני חובטת בכדור והעולם חובט בי,
וזה לא נותן לי כלום.
אז אולי אני אפרוש?