בזמן של חושך וקור מקפיא ורידים, נותן אתה לי אור של יום
וחום אדיר מבפנים.
בזמן שהלב פועם בחוזקה מתחנן לבקוע ממקומו,
בא אתה ומרגיע, מלטף במחשבה ובמילה כתובה.

כשנידקר עורי מטעויות אנוש, ומדמם במורד נישמתי.
מצליח אתה לרפא כל דקירה בלחישת אהבה ואהדה.

וממש דקה לפני שעולמי נופל עלי, ונישמתי כבר לא יכולה להתאפק
מלפרוץ מגופי, המילים וקולך יוצרים מזכרוני ונותנים משמעויות,
ופתרונות. והינה שאלות חדשות עומדות על הפרק.

קו ראייתך השונה מדריך את שלי לקו ראייה של טוהר והבנה.

וכשנגמר לי האמון בהכל מסיבות שלא חשובות כרגע.
אתה מגיע ויושב שם בחיוך מהפנט ונעים, ומבטיח לי...
עם שפתיים נעות שלחישתן מגיעות עד לאזניי, שהכל קורה בכדי
שנגיע לדרך של אושר ושקט נפשי.

ובתגובה לכל מעלותייך נותת אני כל פעם חלק אחר מהלב.
שחסום בחומת מגן, ואתה לבנה לבנה לוקח וזורק לעולם אחר.
כך ששוב לא אוכל ולא אנסה לבנות לי חומה של מגן.

כי אתה שם מגן עלי כמו תמיד ולנצח.

נכתב לגידי }{ מהלב