לאקוש ד.מ / מוזה |
כשהמוזה עלי שורה,
תחת כנפי השכינה -
אני מרגישה.
המילים בראשי עוברות,
כמו כנפי מלאכים - מרחפות.
הן-המילים, בי שבות
ונוגעות.
מבקשות, ממש מתחננות
ממני - אותן על הכתב להעלות.
אז אני שוקעת בהגיגים,
מילים, מילים ושוב מילים,
מה מהן כותבים?
שיר, סיפור או אגדה,
או מכתב תגובה,
לביקורת ספרותית שנכתבה -
במוסף עיתונאי - על יצירה.
ההחלטה, באיזו יצירה,
הוכרעה כתיבתה.
היא זו,
אשר בתוכי נהגתה ונהרתה,
תו אל תו ותג אל תג נתוותה
והגיעה שעת לידתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|