ברכות היא אמרה, תגע ברכות, נפשי עייפה, מסורבלת.
זו עצבות שנפלה בשלהי החורף,
זו תקופת מעבר, זו פריחה זה אביב,
זו השמש שהפציעה הבוקר מבעד לאלפי עננים.
ועייפתי, כשבכו השמיים יום וליל
בגללך בגללי בגללנו.
התישו אותי חרדת נטישה ובדידות, מלנכוליות ותקופת מעבר
הקסימו פריחה, ורטט שעבר בגבי
עת צינת החורף עברה לה.
ורכות קולך באומרך לעברי
בלטיפה
את נפשי עייפה
מלדמוע.
יולי - הדס |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.