היה אז לילה, אמצע אוגוסט...
היה חם...
האוויר לא זז!
הוא ישב על המיטה נמנע מלזוז, יודע שכל תנועה מוציאה אנרגיה
מיותרת מהגוף. היה שקט בחדר... הקול היחיד שנשמע היה תקתוקו של
השעון וחריקות המאוורר שבקושי הצליח לצנן את האווירה. זה היה
חדר קטן וצפוף, מדף בודד על הקיר ועליו ערמת ספרים מצהיבים
המעלים אבק, החלון היה תקוע, והדלת חרקה, בפינה עמד ארון ישן
ועליו מנעול, על המנעול הייתה חלודה ונראה היה שלא השתמשו בו
כבר שנים. במרכז החדר הייתה מיטה גדולה.
הוא ישב כך במשך שעות...
היה חם...
היא שכבה לצדו, לטפה את גבו החשוף, אצבעותיה החליקו לאורכו
ולרוחבו. היא הייתה יפה, עינייה עיני שקד, שיערה הארוך גלש על
חזה הערום, תווי הפנים שלה היו עדינים ואפה הקטן המשיך את המצח
החלק. הוא מעולם לא ראה פני אישה כל כך מושלמים כשלה.
עורה נצץ מהזיעה ששטפה את גופה, היא התנשמה בכבדות ועצמה את
עיניה.
הוא נשכב לידה...
היה חם...
סוף סוף, היא חשבה, והסתובבה אליו. הוא ניסה שלא לזוז אבל הוא
לא יכל להתאפק. הוא הרגיש גירוי נעים, שלח אליה את ידו והחל
להעביר את אצבעותיו בגופה. היא רכנה מעליו, ואז הוא הבין את
כוונותיה, גופיהם עלו וירדו בתיאום מושלם, היא פלטה אנחה
קולנית ברגע החדירה, והוא... בסערת חושים... כבר לא אכפת שחם,
ההנאה גוברת ככל שהזמן עובר, והיא איננה מרפה, "הנה זה מגיע"
היא אמרה לו, והיא החלה נאנחת, והיא מגבירה את הקצב, וקול
זעקתה קרע את הדממה, הוא לא רצה להפסיק, והיא רכבה עליו כמו על
סוס פרא, מתנועעת לכל עבר מותחת את אבריה, קדימה ואחורה, למעלה
ולמטה, עד אשר לפתע הוא נמתח והרגיש שזרם עובר בכל גופו דרך
איזור חלציו, אל איבר מינו וממנו אליה, וכך זה נגמר.
הם שכבו מחובקים...
היה חם...
הוא שכב על המיטה נמנע מלזוז, יודע שכל תנועה מוציאה אנרגיה
מיותרת מהגוף. היה שקט בחדר... הקול היחיד שנשמע היה תקתוקו של
השעון וחריקות המאוורר שבקושי הצליח לצנן את האווירה.
איש לא ראה אותו מאז...
היה אז בוקר, אמצע אוגוסט...
היה חם...
היא הלכה לה בפארק בעיניים בוהקות ובידה מפתח. על המפתח הייתה
חלודה ונראה היה שלא השתמשו בו כבר שנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.