סתם מוזיקה של אנשים חסרי ריגושים אמיתיים. קצב מתדפק על
רשתיות העיניים המזוגגות שבוהות אל עבר מקור הרעש ללא הבעה.
מתחת לזכוכיות חי עדיין ים של דמעות בסערה מתמדת, עצוב מהעובדה
כי נכלא בעול כורחו אל כלוב שקוף, מונע ממנו להשפך החוצה
ולהפיץ תרבותהחיים הם מעין רוטינה עגולה שמוקפת בחיצים חד
כיוונים.
מגדל של חול נשטף בעוצמתו של גל יחיד שברח מהעקביות של חבריו
הגלים שפועלים לפי חוקי הגאות והשפל. המגדל גולש בצורה נוזלית,
כתוצאה מחלחול המים, תוך כדי יבבה חרישית שנפלטת ממנו באיטיות
ממאיסה עד שנמחק כליל כלא היה קיים ממקודם ונטמא ברצועה שממנה
נבנה קודם לכן. חזרה אל המציאות. |
