שמש עטופה בתכריכים מכסה את רמת גן,
מולבשת באגדה,
מטילה צל נסתר.
אני מחפש,
מטייל מעבר לעולם המוחשי,
חולף מעבר לאובייקטים של תשוקה,
כוחי בלתי מעורער.
מאוץ נואש,
בן מסדרונות הגהנום,
מסעי רק החל.
חשכה חסרת גבולות,
ואקום חסר קול,
לא נשמע, לא נראה,
אני חוצה אל תוך אלמוניות.
סדר כאוטי מתגלה,
דמויות חסרות ערך,
אור מושיט יד,
דועך בקו האופק,
מהדהד על קיומנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.