חשבתי על בן אדם חולה - כמה שזה קשה,
חשבתי על בן אדם גוסס - עד כמה שהוא אמיץ,
חשבתי על בן אדם שמת - עד כמה שנראה פתאום שליו,
חשבתי על החי והנושם אך הכל נראה סובל...
חשבתי על עוד אנשים,
עצרתי -
חשבתי על עצמי לרגע,
אך נראה כאילו שדברתי למת!
חשבתי על עצמי לרגע וכאילו חיי הם חטא...
גוססת יחפה אני, על הר מוקשים הולכת,
נבהלת ונרתעת מאימה על גושי דם מהלכת,
לוקחת לגימה וטפטוף הרוגע מתנדף,
וכל בליעה... כל לגימה הופכת לסיסמת האל
והקול שנשמע מבפנים - צועק ומייגע,
הוא מתיש את הדממה - והורס כל אור מגיע,
הוא הופך הכל שממה - ואין מנוס מגיע,
וכל כוכב זעיר - אינו נראה,
אינו מבקיע...
כל ילד וילדה נוקשים הם בנעליים,
וכל איש ואישה מדברים על "הנפש והחי",
וכל חי, גם הקטן נבהל ומתפרע,
כפולחן דמים עקר לו
משבעת פנייה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.