New Stage - Go To Main Page

מית רוממת
/
מנהלת החשבונות שלי

היא עומדת ליד המסך המואר ובשרביט לייזר מצביעה על אופן פיזור
ההכנסה השנתית לפי חודשים.
היא מרוכזת במצגת ולא שמה לב איך אני לוקחת אותה בדימיוני
למחוזותיי האסורים - מפזרת את שיערה וחולמת על איזו כניסה
משותפת להרפתקה חמימה בלי הלייזר אמנם אבל עם שרביט זרחני
אחר.
יש לה בעל. גם לי יש, אז מה יש לי גם ארבעה נכדים, מותר
לדמיין.
רוצה לחוש את ציפורניה האדומות המטופחות  מרפרפות על  כולי,
ננעצות בירכיים שלי, צובטות את
העורף. רוצה  את כולה בכולי.
זוכרת את היום בו נכנסה קצת מרושלת לקליניקה שלי עם פריחה קלה
בחזה. תורידי בבקשה את החולצה אמרתי והיא חשפה זוג שדיים.
רשמתי לה מרשם ובדרך אגב התעניינתי קצת בשאר חייה. מנהלת
חשבונות מובטלת נשואה בת 31 . קצת איפור וצבע בלחיים והיא תהמם
את כולם.
הצעתי לה את המשרה הפנויה במדור לקוחות והיא שמחה ונתנה לי
חיוך משתק.
את יכולה להתחיל כבר מחר אמרתי ולא הייתי מסוגלת להפסיק לעקוב
אחרי תנועת הכיפתור של חולצתה.
מדהים מה שמישרה טובה וקצת עידוד עשו לה. התחילה לבוא מטופחת
לבושה בשיא האופנה.
כמו למגנט - נשאבו לעברה כל המבטים כשעברה במסדרונות המרפאה
שלי בדרכה לקפה או למשרדה.
הנוכחות שלה בחיי הפכה אותי יותר הזויה. היא לא הייתה מודעת
לכח המהפנט של חיוכה, של המחוות, של הנגיעות ההדדיות שעוברות
בינינו.
עד שיום אחד הזמנתי אותה כבדרך אגב לביקורת. לראות מה חדש שם
באזור הפריחה.
היא באה. חתיכית וסמוקה. נעלתי את הדלת וניתקתי את הפלאפון.
"ריקי - אל תעבירי לי עכשיו שיחות" מילמלתי למזכירה בלחש
והתחלתי לחזר.
יש עוצמה במילים. יש כח לחיוכים. יש לה כבר ניצוץ תאווה
בעיניים אבל הרבה מבוכה בפנים.
תזרמי איתי. אני אומרת לה. אל תחששי. זה רק בינך לביני.
זה יהיה טוב. תראי.
כמעט מתחננת אליה. עד שהיא מתרצה ומרשה לי להרגיש מקרוב את
כולה. עירומה.
לשוני על שדה והיא מבקשת: "רגע... בואי נכבה את האור".
ובחושך... מחבקת אותה ואוחזת בישבנה. מצמידה אותה אלי חזה לחזה
וחשה את החמימות הפורצת מתוכה. זוחלת עם אצבעותיי לשפתיה. היא
מגולחת שם כליל. אני מופתעת. לא העזתי לעשות זאת אף פעם.
מתחברת אליה ומרגישה איך כל הנשיות שלה בולעת אותי פנימה. היא
לא בטוחה בעצמה ועושה לי מה שאני עושה לה וכך בחיקוי הדדי של
העונג אני בולעת אותה והיא מנגנת עלי כמו על צ'לו. נועצת
בירכיי את ציפורניה האדומות כדי לא ליפול מעוצמת החוויה.
אנחנו נושמות ביחד בקצב מהיר. אנחנו חונקות ביחד צעקה אילמת.
אנחנו נרעדות ביחד וצונחות תשושות לריצפה.

תמרחי על החזה אגיסטן ותכנסי לביקורת בעוד שבוע - אני אומרת
לה. לא יכולה להסיר מבטי מאצבעותיה הרוכסות את חולצתה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/8/03 12:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מית רוממת

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה