תריסים עצמו את עיניי חלונות,
בתים נטולי חיים.
בתוכם גדלו כבר כמה דורות
וכעת הם מקלט לזרים.
בתוך בית גוסס על מרפסת זנוחה
נח, יושב לו בונה רומני.
בזריחה מייפה את ציון הברוכה
בשקיעה הוא בקו עירוני.
ובחושך יואר החלון
רומני בו יפיח חיים,
מממש בידיו שזופות הוא חזון
של רוחות רפאים ציונים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.