התמונה שתלוייה לי הלוח, שם אני פוגשת אותה ביום.
בלילה זה כבר סיפור אחר.



איך היא מדהימה אותי...
היא מקסימה ויש לה שיער כתום בוהק
ועניים ירוקות כמו של חתול שחור.
מבט שמזמין ליטוף, או נשיקה רכה.
קול חלומי- עדין,  צרוד אחרי שנים של עשן.
נפש עדינה, כמו תפוז שמקלפים ומקלפים, ואז פלחים על גבי
פלחים,
בקבוקונים על גבי בקבוקונים.  ואז כשפותחים את הפלחים, שבתוכם
בקבוקונים על גבי בקבוקונים, אפשר להתענג על הטעם ה-כ-י טעים
בעולם.
למצוץ את הטעם.  להתענג.

יש לה ידיים מתוקות. קטנות כאלה, טובות כאלה.

היא טובה כזאת.
המלאך השחור שבא לי בחלום.


ואם רק אוכל,
         עוד רגע אחד....


                         היא תהיה שלי.