< שיר זה נכתב אחרי שהודיעו לי כי וויסקי שהיו אמורים לקנות לי
מהדיוטי - פרי לא נקנה בסופו של דבר...>


איך הלך לי הוויסקי, איך הלך..

חמק לי מבין האצבעות, ברח... והוריד אחריו את המסך.

ואני כבר טיפחתי לעצמי ציפיות ואשליות,

כבר דמיינתי עצמי יושב על כוסית -

עם הנוזל הזהוב המשתקשק בין הקוביות.

מאמצים רבים התאמצתי, גלן פידיך ידידי הותיק והיקר.

היו לי כוונות טובות, להעלותך מן הניכר...

צר לי גם עליך, אחי, יוחנן המהלך,

במחי שיחת טלפון אחת הודיעוני " לא ילך ..."

נצור אנצרכם בזכרוני, לעולם לא אשכח,

ואך תבוא שעת כושר - אתכם אלי אקח.

כבר שמור לכם אצלי מקום של כבוד ויקר,

ובוא יבוא היום שתשבו אצלי על הבר.

או אז- או אז יאירו לכם הימים,

באורו המוזהב של הנוזל שבקרבכם - אחד משבעת הפלאים.

לכן הניפו ראשכם בגאווה, ידידים ורעים -

אנחנו עוד נקיש כוסותינו ונריע "לחיים"...

ובינתיים, הצטיידו נא לכם באורך רוח וסבלנות,

עד אשר תראו את היד, המושטת לכם בנאמנות.