רגינה שצ'ופק / קרשי החיים |
חתיכות סיפורים
עשב ירוק אל אדמת המתים
פעם היו פה חיים
פעם היו פה פרחים
פעם רצו פה ילדים ושיחקו משחקים
החיים דהרו כרגלי הסוס
נמוגו לאט בבוץ הרטוב
נשאר המבט נשאר רק הצחוק
מאותו רגע מתוק
נשארה הילדה עם הצמה הארוכה
שהייתה רצה איתי בגינה
היא רצה ורצה ואז נעלמה
נשארה השלמות מלאה בריקות
פרפרי לילה באור הדוהה
אני יושב ובוהה בדקות החולפות
מחכה שיחזרו אך הן לא חוזרות
יושב וזכור צוחק ובוכה
עוצם את עיני ומחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|