מלאכית קדושה,
שריחפה מעליי,
ונתנה לי אהבה
כי ריחמה עליי.

אהבה גדולה,
עם עומק ונשמה,
אהבה של חיים,
בלי אכזבה.

ואני טיפש, אני
מטומטם,
אפילו תודה לא
ידעתי לומר.

אהבה שהייתה לי
סבלה בנשמה,
וכשעזבתי רווח
לה ליבה.

לסבול לא יכולתי,
וגם להיות מאושר,
לא ידעתי.

מלאכית הרחמים,
ריחמה עליי,
ולקחה אותי למקום
מושלם.

מקום בלי סבל,
בלי אהבה,
מקום שאין בו
שום נשמה.

הייתי לבד, אז
לא יכולתי לסבול
לא היה מי שיפגע,
ולא מי שיתמוך.

נותרתי לבד,
בלי נשמה,
אך לא סבלתי,
פשוט לא היה,בגלל
מה.