1980.
ג'ון התעורר בבוקר, החליט שהיום זה יום הכביסה.
הוא גם החליט שהוא ילך לבדו למכבסה, לא להעיר את אישתו.
שניהם כבר בני בערך 40, ואפשר לתת קצת מרחב.
הוא ירד למטה וחיכה למונית.
השומר הזמין לו מונית.

1994.
קורט התעורר בבוקר, ונזכר שזה יום חמישי.
לא מעבר לזה. עוד מנת הרואין הוזרמה לדמו, והוא הרגיש בשיא
היצירה שלו, והחל לכתוב.
לפתע אשתו התעוררה.
הוא נישק אותה, וחזר לכתוב.

2003.
מרשל קם באיחור, כהרגלו.
היום יש פגישה עם אחד הבוסים, נזכר, והחליט להזדרז.
הוא התלבש ברישול, כהרגלו, ושם אקדח בחגורתו, ליתר ביטחון.

דצמבר, 1980.
ג'ון נסע במונית, והיה מוקף מעריצים ומעריצות.
למרות שכבר לא ניגן עם הלהקה 10 שנים, עדיין זוכרים אותו
כמנהיג שלהם.

אפריל, 1994.
קורט ואישתו עברו לשבת בסלון.
קורט החליט לקחת הפסקה, והם לקחו שניהם עוד מנה.
אף אחד לא שאל מה קורה שם, בקומה האחרונה.
הכל שם התנהל בשקט מוחלט.

ספטמבר, 2003.
מרשל נכנס לחדר, והיו שם שלושה מראשי החברה.
"הטקסטים שלך אלימים מדי ובוטים מדי" אמר אחד.
מרשל לא שמע.
"מרשל, אתה חייב להוריד פה ושם קללות ואלימות, למען הילדים"
אמר השני.
מרשל בהה ברצפה, ועיניו החלו לבעור בזעם.
ואז הוא נזכר.

דצמבר 1980, ניו יורק.
כשחזר הביתה השומר חיכה למר לנון.
הוא רק רצה לבקש חתימה.
כשג'ון יצא מהמונית, השומר התקרב אליו, וביקש חתימה.
ג'ון חתם בהקדשה לשון, השומר.
ג'ון המשיך לדירתו, ושון הסתכל על גבו, ושלף אקדח.

אפריל, 1994, סיאטל.
קורטני הלכה לרגע למטבח, וקורט החליט שזה הרגע המושלם להפתיע
אותה.
הוא הלך לארון, ושם ראה פוסטר ענק של תינוק צולל לכיוון שטר של
דולר אחד, ומעליו רשום פלטינה משולשת- נוורמינד.
קורט לא חיפש את זה.
הוא שלח יד למגירה, והוציא משם רובה ציד.
קורט קוביין כיוון את הרובה לסנטרו.

ספטמבר, 2003, לוס אנג'לס.
מרשל החל להתשולל.
"אתם לא קולטים?!" צעק "אי אפשר לשתיק אותי!"
היה לו מבט של טירוף בעינים.
הוא שלף את האקדח מהחגורה, וכיוון לאוויר.
"אני זכיתי בגראמי, אני קיבלתי פלטינה, אני!!! אמינם!!! לא
הצנזורה שלכם!!!"
מרשל ירה שלוש יריות, כל אחת מדויקת לראש של כל אחד מהעורכים.
שלוש שניות אחר כך פרצו אנשי ביטחון את הדלת.
"מר מת'רס, הורד בבקשה את האקדח" אמר אחד מהם.
מרשל הסתובב לכיוונם וחייך, הסתובב בחזרה, ועמד ליד החלון, החל
לירות כלפי עוברים ושבים.
אנשי הביטחון ידעו מה עליהם לעשות וכיוונו את האקדחים.

1980-1994-2003
דצמבר-אפריל-ספטמבר.
ניו יורק-סיאטל-לוס אנג'לס.

יריה פילחה את האוויר.
וכך מת אחד מגאוני המוזיקאים, ממייסדי הז'אנר.
זה יכול לקרות שוב.