היא ילדה היא יפה היא נגעה בשמיים כל סודות החיים הם אצלה
בידיים
במעבר הזה שכולם יעשו יהיה משהו שונה ממה שאי פעם תראו
עם או בלי משמעות אולי זו טעות אולי תעיתי בחיפוש אחר מהות
יותר מדי זמן אנשים מחפשים את מה שכל הזמן היה להם בפנים
הם חושבים שהם לא יכולים להמשיך עוד קצת כדי לקצור הישגים
אז פתאום הם נשברים ואחר כך חושבים כמה הם היו תמימים
אבל אז זה כבר מאוחר את מגדל המים הם לא יראו מחר
ורק תחושת ריקנות זה מה שנשאר שאיתה פשוט אי אפשר
מערבבים את גופם בעידן תקופתם של המאה העשרים ואחת
איזה חיים עלובים אם ככה חושבים ובמדינתנו אין מפלט
ממשטר חסר כל היגיון פשוט תפתחו ת'עיתון
ובכל מודעה תראו הפתעה אנשים אומרים שבכלל לא מגיעה לנו
תקומה
ולא רק האוייבים ככה חושבים אלה אנשים שבארץ פה שחיים
הורים ילדים פועלים חיילים זקנות וזקנים תראו כמה מפגינים
ואנחנו בזה רואים דרך חיים אתם טועים
יש דברים יותר טובים חייבים לסדר פה את העניינים
כי בסוף כולם עוברים לצד אחר ברואים
מוכרחים למצוא דרכים
מוכרחים למצוא דרכים
      אנחנו לא בלתי מנוצחים

היא בוכה והדמעות הן נופלות נשברות רק עכשיו היא קולטת מה הן
מפספסות,
אבל עכשיו זה כבר יותר מדי מאוחר היא לא תשהה יותר במחר,
היא קפצה וזה היה מיותר סתם רגע שאליו אף אחד לא חתר,
הוא היה תוצר של כמה כאבים שצרבו ודקרו על העור כמו סרפדים
אנשים סתם מפחדים מדברים נרתעים מדברים שאולי בכלל לא
מתקיימים,
אין כזה דבר, אסור את זה לומר, אלא מהצד השני אפילו מותר
ורצוי להתחמק מהכל ופשוט מהתחלה להתחיל
וזה לא משנה אפילו באיזה גיל, אפשרויות אי אפשר להגביל,
כי תמיד ישנה עוד אפשרות ולברוח לשם זה לא מציאות
אבל זה גם לא משהו אחר זה להתפרפר לחרוץ גורל הסכם להפר
לא לשמוח יותר פשוט לוותר לי זה לא מתאים וגם לא למישהו אחר
אולי אותך זה כאילו פוטר אי אפשר לפתוח לשלים את הקשר
כל אחד מאשים את עצמו עד שהוא נגמר כל מכריך עם מצפון מחורר

הנה בא האיש תקחי תרגישי משהו מוכר אבקתי נמס שנראה כמו סוכר
מכניס אותך למקומות חלומיים מקצין את רגשותיך הבלויים
מרקדים לך כאבים מול המסך ואת מחליטה לקפוץ אם החלום הזה
נמשך
אז החלטת לקפוץ ממגדל המיים ולשניה לרגע או שניים נגעת בשמיים