הוא הבטיח שהוא לא יעזוב אותי...
הוא הבטיח שהוא אוהב אותי...
הוא אמר לי שאני הכי הכי..
ועדיין נותן לי להרגיש ככה..

אפילו שאנחנו כבר לא ביחד..
אני מרגישה שהוא אוהב אותי..
אולי זה האקו של מה שהיה.

אל תעזוב אותי...
אני רוצה רק אותך...
ואני די נואשת והכל בגללך...

למה היית כלכך יפה אז למה לקחת אותי?
ולמה כל דבר שאתה אומר הוא כמו שיר.
והנשימה שלך מריחה כמו הים?

ואני חושבת שאני אסיים את זה עם הרבה דם...
כי נגמרו כבר הדמעות ...הכל נשפך כבר,אזל

וכולם מתקשרים אלי...
ושואלים עם זה נגמר
ואם אני רוצה לצאת איתם מחר..?

אבל אני שואלת "מה אתם לא מבינים?"
אני סיימתי עם בנים..
רק אותו רק את ערן...

ואני יושבת כאן ומרחמת על עצמי..אולי ייקחו עוד כמה ימים וזה
יעבור לי.