עידן סימון / עכשיו, אנחנו |
אל תלכי,
למרות שבקרוב יהיה יותר רע
שני תינוקות בהנקה הדדית
חלב קפוא למרגלות ההרים -
ראשינו שלא הופרדו
אל תשכחי,
למרות שאין ממש מה לזכור
רק שני קרחונים
הולכים קדימה
ואחורה
מנסים לא להתנגש
אל תספרי לאף אחד
רק לי שוב ושוב
איך בנינו והחרבנו
כמו היינו יצוקים
מגז אציל
נער ונערה, מזדקנים בשנה
כל המילים הרעות כבר נאמרו
עכשיו חילופי שבויים בחיוכים
שקט של מדבר
או ים
או הריון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|