|
יש בי חדרים אפלים גם לה, גם לה
יש בי מקומות קצת מוזרים אז מה, אז מה?
לפעמים אני קצת מבולבל גם היא, גם היא
לפעמים גם היא צריכה גם מי? גם מי?
לפעמים היא מבקשת גע בי, גע בי
לפעמים אני שוכח איך הגעתי לכאן לאן? לאן?
ואם היא תבקש יפה ותקיש יפה בדלת
אז אולי אתן לה להיכנס קצת יותר עמוק
פנימה לאמת, פנימה באמת
לפעמים אני רוצה שהיא תשיל מעליי את השכבות
לפעמים אני פוחד מה יהיה כשיגמרו לי הקליפות
ולפעמים נראה לי שהיא תיתן לאש לכבות
לפעמים אני מרגיש שהיא רוצה לבכות
אז לפעמים אני נעלם ונותן חופש לדמעות
והדמעות שלה נוטפות ומציתות שוב להבות
לפעמים אני מבין שהיא אף פעם לא תיתן לאש לכבות. |
|
אנחנו מחוייבים
לשלום!
אנחנו נמשיך את
הג'יהאד של
השלום!
אנחנו נהרוג,
ונזרוק רימונים,
ונפוצץ מתאבדים
בשביל השלום!
אנחנו נירה
לתינוקות בראש
בשביל השלום!
יאסר עראפת,
מדשאת הבית
הלבן,
ספטמבר 95 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.