[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"למטרת ניסוי כלים, 5 כדורים אל המטרות, בזמנכן החופשי, אש"
צעקה המ"מית, וכל בנות קורס סמב"ציות עצרו את נשימתן. אף הגה
לא נשמע במטווח. אף אחת לא העזה ללחוץ ראשונה על ההדק. ואז,
נשמעה ירייה ראשונה, ואחריה יריות רבות נוספות. מעל כל
הטירוניות המתרגלות, הציצה המפקדת טל במפקדת שני.
ריח הירי היה לא נעים להרבה טירוניות, אבל על המפקדת שני הייתה
לו השפעה שונה. והמפקדת טל ידעה זאת היטב.
ריח אבק השריפה גירה את שני מאד.
לאחר סיום המקצה יצאו שתיהן אל פריקסט ההמתנה, ומפקדות אחרות
החליפו אותן במקצה הבא.

לאחר וידוא שכל הטירוניות נמצאות בפריקסט, יצאו שתיהן מתוכו.
לא היה זה נעים להיות מושא למבטי הערצה, מבטים בוחנים כל זווית
וזווית. "כל קילוגרם נוסף" הייתה אומרת המפקדת טליה. הן דשדשו
למאחורי פריקסט ההמתנה, והביטו זו בזו.
המפקדת טל תפסה את ידיה של המפקדת שני בעצמה מאחורי גבה. היא
הביטה על המפקדת שני במבט חמור, ולמרות ששני הייתה גבוהה יותר,
היא השפילה את עיניה, מבט מפוחד מעט ניבט מעיניה, וגם ציפייה
גדולה.
המפקדת טל הכניסה את ידה לתוך תחתוניה של שני באלימות. שני לא
ניסתה אפילו להתנגד.
"אז," פתחה המפקדת טל  "הריח עושה לך את זה, מה? את רטובה
לגמרי" סיננה בין שיניה.
"לא, טל". "המפקדת טל. אחת מהטירוניות המושתנות תפסה את עינך?"
"לא, המפקדת טל."  "אז מה כן?"  "את היית איתי במקצה, המפקדת
טל."
המפקדת טל  צבטה את הדגדגן של שני בכוח, ואז הוציאה את ידה
מתחתוניה.
היא הדפה בעצמה את שני על קיר הבטון של הפריקסט, ונישקה אותה
באלימות.
שני חשה את ברכיה פקות, והיא קיבלה את לשונה האלימה של טל לתוך
פיה, עוטפת אותה בלשונה.
"המפקדת טל!" נשמעה צעקה מתוך רחבת הפריקסט.
המפקדת טל צמצמה את עיניה. "נדבר אחר כך" אמרה לשני והלכה.
המפקדת שני נשארה מאחורי הפריקסט לבדה, משיבה לעצמה את המראה
הפריג'ידי שהיא אמורה ללבוש לפני הטירוניות.

באותו ערב לא הספיקו המפקדת טל והמפקדת שני לסיים לדבר על
הנושא.
כל אחת מהן נכנסה למקצה שונה, ואז חזרו חזרה למגורים, כל אחת
מכינה את מערכי השיעור שלה ליום שלמחרת. המשובים האינסופיים
חיכו להן, ורק בשעה קטנה של לפנות בוקר פנתה המפקדת שני למגורי
סגל, ונכנסה להתקלח.

כשיצאה החוצה, עורה אדום מהמים החמים ("תודה לאל שיש היום מים
חמים, איזה סיוט יכול היה להיות לעשות עכשיו מקלחת קרה.")
ונכנסה לתוך החדר, גילתה שנערך לה מארב. המפקדת טל התקרבה
אליה, לבושה לחלוטין במדים. "תורידי את המגבת" פקדה. פרפרים
החלו את מסעם במעלה בטנה של שני, והיא השילה את המגבת מעליה,
מבלי לשאול שאלות. היא כל כך אהבה לשחק במפקדות...
"אז..." פתחה טל בקול נמוך ומלטף. "חשבת עלי היום במטווחים."
"כן, המפקדת טל." המפקדת טל העבירה את ידה וליטפה את גבה של
שני מעורפה ועד לטוסיק הקטן והמוצק שלה, מתעכבת עליו במיוחד.
"היית עסוקה היום במשובים." הוסיפה, הקול הנמוך שלה פועל כמו
מסאג' עדין על גבה של שני, שלאט לאט הלך והשתחרר מכאביו.
"כן, המפקדת טל." ידיה של המפקדת טל ליטפו את ירכיה של שני
מבחוץ פנימה באלכסון.
באותו קול נמוך וצרוד מעט, המשיכה "ולא היה לך זמן בכלל לחשוב
עלי."
עיניה של שני הראו אשמה כזאת, שלא היה צורך כלל בתשובה.
"עני לי!" פקדה המפקדת טל.
"לא, המפקדת טל." ענתה שני בקול חלוש, פיה יבש מציפייה לעונש.
"זה בסדר גמור." אמרה המפקדת טל. "יש לך הרבה זמן לחשוב עלי
עכשיו."
היא הוליכה את שני למיטה הצבאית, והושיבה אותה עליה. היא נעמדה
מולה, מציבה את המשולש שבין רגליה קרוב מאד לפניה של שני. היא
הביטה בה בחומרה.
ידה עברה בעדינות על ערפה של שני, ועצרה בשריר הכתף, עליו
לימדה רק יומיים קודם את הטירוניות כיצד בודקים מצב הכרה. היא
לחצה עליו בעצמה, והמשיכה ללחוץ עליו עד ששני הבינה את הרמז,
ונשכבה על המיטה כשגבה למעלה.
שני אחזה באופן אינסטינקטיבי בשני מוטות המיטה התחתונה, יודעת
מה תבקש המפקדת טל. "יפה מאד." אמרה המפקדת טל בקול נטול רגש.
"חיילת טובה היא חיילת מגדילה ראש." שני חייכה. המפקדת טל
הביאה את רצועת הנשק שלה. הייתה זו רצועה מהסוג הדק, שלה אבזם
פלסטיק, עטוף בגומי הפעלה ירוק. "הגיע הזמן למסדר פאקים, שני."
עיניה של שני נפערו בציפייה. "את יודעת מה עשית היום לא בסדר?"
שאלה המפקדת טל." "כן, המפקדת." ענתה שני. "קראתי לך בשמך
הפרטי ללא התואר המתאים לך." "אחד." מנתה טל. "לא הגעתי אליך
מאוחר יותר כפי שביקשת" "שתיים." "עוד משהו, המפקדת טל?"  "כן.
לא קראת לי להתקלח אתך. שלוש, ולא ראית בזה דבר לא תקין, ארבע.
ועכשיו, לעונש." סיננה. "תספרי."
היא השתמשה בחגורת הנשק כבשוט, הפלסטיק המכוסה משמש לה כמשתיק
קול.
"אחת" ספרה שני בשקט את המכה שנחתה על ישבנה בעצמה בינונית.
"שתיים." עצמה בינונית אמרה שהמפקדת טל לא רוצה לבזבז את כל
הסיבולת של שני על מספר קטן של הצלפות.
"שלוש" הלחי הימנית של עכוזה החלה להאדים.
"ארבע" ידיה נלפתו חזק סביב המוטות מהכאב והעונג.
"חמש" סיננה מבין שפתיה.
"שש" המפקדת טל לא התכוונה להפסיק בקרוב, ושני התמלאה בחשש
וציפייה.
"שבע" הבערה התעצמה משניה לשניה, ושני רצתה כבר להפסיק.
"שמונה" היא נשכה את שפתה.
"תשע" פלטה בכאב, חשה את רטיבותה נספגת בסדין מרוב גירוי.
"עשר" עשר היה כואב במיוחד, וטל עמדה מעליה, מבטה הדאוג התחלף
תוך שניות למבט אפאתי, לפני ששני תשים לב.
"אחת עשרה" נאנקה, לאחר שתקוותה שעשר יהיה האחרון נגוזה.
"שתים עשרה".
"את חושבת שנענשת מספיק?"
"כן, המפקדת טל."
מכה נוספת ניתחה על עכוזה, לא צפויה, הכאב עבר כמו ברק מעכוזה
למרכזה הפועם.
היא השמיעה קול.
מאוחר מדי הבינה שלא ספרה.
"על זה, תיענשי מאוחר יותר." אמרה המפקדת טל. "שבי." פקדה.
שני התיישבה, מתעלמת מהכאב החד של ההצלפה כשישבה.
המפקדת טל, כבר על חצי ב'- מכנסי זית וחולצה לבנה צמודה,
הדסקית עוד עליה, לא יורדת לעולם מלבד במקלחת, גם לא בשינה,
הרגל שקנתה בימי היותה סמב"צית בלבנון.
שני הביטה במפקדת טל בתאווה, יודעת שעוד ארוכה הדרך עד שתזכה
לחוש במה שנגלה לעיניה מבעד לחולצה, פטמות זקורות בחזה מוצק
ועומד.
המפקדת טל התיישבה על שני, מעסה את שדיה החשופים באגרסיביות,
בתשוקה.
היא רכנה לעברה, מנשקת אותה נשיקה קטנה על שפתיה. שני לא זזה.
צייתנית חשבה לעצמה המפקדת טל בסיפוק. הרי הייתה זו היא
שנתנה לשני את כל החינוך שהכירה.
המפקדת טל רכנה שוב, נשענת על שני, שאימצה את שרירי הבטן שלה
כדי שלא ליפול אחורה על המיטה (למרות שרצתה מאד לעשות זאת...)
ונישקה אותה על שפתיה נשיקה ארוכה ומלאת תשוקה. שני לא פתחה את
שפתיה ללא אישור מהמפקדת טל. הטמפרטורה עלתה במהירות מסחררת.
המפקדת טל ליקקה ונשכה את שפתיה של שני, מגרה אותה נוראות, אך
לא נותנת לה אישור לפתוח את שפתיה. שני לא עפעפה אפילו, יודעת
שכל תגובה שלה נרשמת למסדר הפאקים הבא.
המפקדת טל התיישבה על שני, מתחככת בה, מגרה את עצמה על ירכה של
שני לכמה שניות. שני הביטה בה בעיניים חצי עצומות מצורך
ותשוקה. המפקדת טל הפסיקה מייד. היא החלה לעסות את כתפיה של
שני, משחררת את השרירים, מכאיבה להם. "זה בונוס על התנהגות
טובה." "תודה, המפקדת טל." אבל זה לא מה ששני רצתה. והמפקדת טל
ידעה את זה. היא הפעילה לחץ על כתפה של שני, משכיבה אותה על
המיטה הצבאית, הפעם על גבה. ידיה נשלחו שוב ואחזו במוטות. היא
עלתה מעליה, ורכבה על ירכה בפראות, שוב מענגת את עצמה, לא
מאפשרת טיפת מגע לשני, מאמללת אותה ומטריפה אותה מרוב תשוקה.
עיניה של שני נעצמו, והיא התרכזה בחיכוך על ירכה, מנסה לשאוב
שביב הנאה. הן נפתחו פתאום כשסטירה מצלצלת ניחתה על לחייה.
"אלי, שני." פקדה המפקדת טל, ושני הביטה בה ממשיכה לרכב
בפראות. ריח חשק של תשוקה עמד בחדר, מגרה את שני עוד יותר,
כמעט עד אובדן שליטה. אבל השליטה לא הייתה בידה, ואיבוד שליטה
עצמית אפילו לשנייה יגרור עונש נוסף. המפקדת טל לא גמרה, אבל
הפסיקה את הרכיבה על שני.
"געי בי." פקדה. ידיה של שני החלו למשש את בטנה של טל, מלטפות
אותה בחושניות. "המפקדת טל?" "כן?" "מבקשת אישור לגעת בחזה
שלך, המפקדת."
"יש לך אישור." ידיה של שני עלו למעלה, מלטפות את שדיה של
המפקדת טל מבעד לחולצה. "המפקדת טל, מבקשת אישור להוריד לך את
החולצה." המפקדת טל חייכה.
חינוך כהלכה. היא אהבה להיות מפקדת, על כל פניו של המטבע. "יש
לך אישור."
החולצה הוסרה בעדינות, וידיה של שני שבו לגרות את פטמותיה של
טל.
"מספיק." אמרה המפקדת טל. ידיה של שני שבו במהירות למוטות
הברזל.
המפקדת טל קמה מעליה, מתפשטת ממכנסיה והתחתונים, וחזרה לשבת על
שני.
"הגישי לי אצבע." פקדה. היא לקחה את אצבעה של שני, והכניסה
אותה לבין שפתיה, עמוק עמוק לתוכה. שני בלעה רוק.
המפקדת טל התחילה לנוע על אצבעה של שני, דופקת את עצמה בקצב
אחיד ואיטי, שהטריף את שני. אבל קולה לא רעד כשפקדה- "אצבע
נוספת." היא הגבירה קצב, עד שגמרה באנחה שקטה, רועדת כמה
רעידות, מתכווצת ומרפה סביב אצבעותיה של שני, לא נותנת שישמעו
מבחוץ.
שני תמיד העריכה את השליטה שלה, איך יכלה שניה לפני ושניה אחרי
האורגזמה לדבר בקול יציב, ולא התנשמה.
עכשיו היה תורה, ושני ידעה זאת. היא החלה לרעוד בלי שליטה עוד
לפני שקרה משהו.
המפקדת טל בלעה רוק, מתגרה שוב מהצורך הברור כל כך של שני.
היא נשיקה את שדה של שני, מוצצת את פטמתה פנימה בכוח. שני עצרה
את אנחת העונג הכאוב בתוך גרונה. המפקדת טל שמעה.
"יפה מאד." שיבחה אותה. "קבלי ח.ח" גל של אושר הציף את שני.
הח.חתים של המפקדת טל לא נגמרו רק במלל, ואכן תוך שניות החלה
טל ללטף את כל אורך גופה, מתחככת בה, מצמידה אליה את חזה
ובטנה, מנשקת ומלקקת ונושכת בעדינות את דרכה למטה, עד ששני
איבדה כל תחושה מלבד זו של המפקדת טל על גופה. המפקדת טל עצרה
בטבורה, מלקקת אותו, מאפשרת לה התבוננות קצרה ומענגת על מה
שמחכה לה עוד מספר שניות במקום נמוך יותר... והיא ירדה למטה,
נושכת בעדינות את ירכה הפנימית. אגנה של שני החל לנוע בלא
שליטה.
המפקדת טל סלחה לה, על חשבון הח.ח.
היא ניגשה ישר לדגדגן שלה, מלקקת אותו, אוכלת אותו בתאוותנות.
שני נאנחה בשקט, וגנחה שוב ושוב את תשוקתה.
טל המשיכה לעסות את נקודתה הרגישה, מחדירה לתוכה את אגודלה,
מפמפמת במהירות וכוח אכזריים. שני סייעה לאצבעה של המפקדת טל
לתוכה, מבקשת עוד.
אצבעה המורה של המפקדת טל, זו שחילקה מטרות, הכווינה, סייעה,
חדרה עתה לאיטה לתוך פי הטבעת של שני, מסתייעת ברטיבות הרבה
שהייתה  בכל מקום מסביב. היא התנשמה בהפתעה ובכאב, אבל זה לא
היה הסוף, עדיין.
המפקדת טל  הגבירה את הלחץ על מרכזה, והידקה את האגודל לאצבע,
מוחצת את ההפרדה בין  שתי התעלות.
שני צרחה בכאב ועונג, והאורגזמה שלה כל כך יחלה הגיעה סוף סוף,
גדולה וסוחפת, וכואבת.
המפקדת טל הביטה בה בחיוך, שולפת במיומנות את אצבעותיה, אחרי
שההתכווצויות שכחו.
שני התכדררה לה על המיטה, מתכרבלת בשמיכה, לא אומרת דבר,
מותשת, לא בהכרה.
נשמעו שתי דפיקות על הדלת.
המפקדת טל יצאה החוצה, ונעמדה מול מ"מית מחלקה 4. "הכל בסדר?"
שאלה את המפקדת טל.
"כן." חייכה טל. "נתפסה לי האצבע בדלת של הארונית."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לי ברירה
תמיד זה אני
מולי


(אביתר בנאי)


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/8/03 13:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קווין אוף אייס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה